מאמר זה יעזור לכם לדעת לבחון ערכים מדידים בכלבכם, כגון טמפרטורת גוף, קצב לב ונשימה, על ידי הכרת ערכים אלו והדרכים למדידתם תוכלו לקבוע טוב יותר האם כלבכם זקוק לטיפול רפואי.
טמפרטורת גוף
טמפרטורת גוף בבעלי חיים נמדדת בפי הטבעת, הטמפרטורה הנורמלית היא 37.8-39.5 מעלות צלזיוס. בטמפרטורות מתחת ל 37.2 ומעל ל 40.0 יש ליצור קשר באופן מידי עם הרופא המטפל
צבע ריריות
הריריות השכיחות אותן אנו בוחנים הן החניכיים. צבע החניכיים נותן אינדיקציה טובה על מחזור הדם ורווית החמצן בדם. הצבע הנורמלי הוא ורוד. בבעל חיים עם פיגמנטציה כהה בחניכיים, ניתן לבחון את צבע העפעף בצדו הפנימי על ידי משיכתו מטה. צבע ריריות חיוור, לבן, כחלחל או צהוב אינו נורמלי ויש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מידי.
מילוי קפילרי
לחץ על החניכיים ושחרר. אנו מצפים לראות את נקודת הלחיצה חיוורת ולבחון את זמן החזרה של הצבע הורוד. מדד זה מספק מידע על מחזור הדם. במצב נורמלי הצבע יחזור בטווח זמן של כ 2 שניות.
אם הזמן קצר משניה או ארוך מ 3 שניות, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל. ניתן לתרגל מדידה זו גם עלינו. יש ללחוץ על הציפורן, הצבע הורוד תחת הציפורן יעלם ויחזור לצבע הורוד הנורמלי בטווח הזמן האמור.
קצב הלב
ניתן לחוש את פעימות הלב כשנניח את ידנו על צידו השמאלי של בית החזה, בנקודה בה המרפק המורם של רגל שמאל יפגוש את בית החזה. נבצע בדיקה זו כשבעל החיים רגוע. הנח את ידך על בית החזה ונסה לחוש את פעימות הלב. ניתן גם לנסות ולתרגל עם סטטוסקופ (אפשר לבקש גם הדרכה בסיסית מהוטרינר באחד מביקורי השגרה). יש לספור את הפעימות משך 15 שניות ולהכפיל ב 4. יש לקחת בחשבון כי קצב הלב באופן נורמלי יאט ויואץ בהתאם לנשימות הכלב, זו אינה הפרעת קצב ואין לקפוץ למסקנות חפוזות ומוטעות.
אם לא הצלחנו לזהות את פעימות הלב, ניתן לנסות ולמשש את הדופק. המיקום הקלאסי למישוש הוא העורק הפמורלי, זה ניתן למישוש בצידה הפנימי של הרגל האחורית, קרוב לאזור המפשעה. הנח שתי אצבעות בנקודה גבוהה בצידה הפנימית של ירכו של הכלב. משש את האיזור בעדינות עד שתזהה נקודה בה הינך חש את הדופק. טכניקה זו דורשת מעט תרגול, שוב גם במקרה זה ניתן לבקש הדרכה קצרה מהרופא המטפל באחד מביקורי השגרה.
קצב הלב משתנה בהתאם לגודל הכלב וכן בהתאם לגילו, בכלבים מגזעים קטנים ובגורים נצפה ל 120-160 פעימות בדקה.
בכלבים מעל 15 ק"ג קצב לב שבין 60-120, וכך ככל שהכלב גדול יותר נצפה לקצב איטי יותר.
אם מצאת קצב החורג מטווחים אלו, צור קשר עם הרופא המטפל.
קצב נשימה
מדידת מספר הנשימות בדקה במנוחה והגדרת דפוס הנשימה הינם חשובים ביותר לזיהוי מצב חרום וטרינרי.
ספור את הנשימות משך דקה, יש לבצע זאת כאשר הכלב במנוחה ולהימנע מספירה כאשר הכלב מלחית (panting , הנשימות המהירות המוכרות לנו המסייעות בקירור הגוף). זמן טוב לספירה הוא בזמן שינה או מנוחה ורגיעה מוחלטת.
קצב נשימה נורמלי בכלבים 10-30 נשימות בדקה, להבדיל כלב מלחית יבצע עד כ 200 פעולות בדקה.
הגדרת דפוס הנשימה חשובה אף היא. בנשימה נורמלית בית החזה מתרחב בשאיפה ויורד בנשיפה. הנשיפה אינה מלווה במאמץ במצב נורמלי. נשימה בה הכלב נעזר בשרירי הבטן, הינה נשימה מאומצת ואינה נורמלית, קולות נשימה מוגברים, נשימות שטחיות, נשיפה מאומצת והלחתה בלתי פוסקת כל אלו הינם סיבה מוצדקת להיוועץ ברופא המטפל.
אם אינך בטוח אם בעל החיים נושם, קח פיסה דקיקה של צמר גפן הנח בסמוך לנחיר או לפה ונסה לזהות אם הסיבים נעים. דרך נוספת היא באמצעות מראה. הנח את המראה בסמוך לנחיריים או הפה ונסה לזהות הצטברות אדים על המראה.
במידה ואחד או יותר מהמדדים לעיל לא נותן תוצאה טובה, כדאי לפנות לוטרינר תורן או וטרינר חירום לבדיקה רפואית.