הבעיה האורתופדית השכיחה ביותר בקרב כלבים.

HIP DYSPLASIA
רקע:
HIP DYSPLASIA או HD היא מחלה אורטופדית המשפיעה על מפרק הירך. באופן נורמאלי מפרק הירך בנוי ככדור עגול המתאים עצמו בצורה מושלמת למגרעת אליה הוא מתחבר באגן. מפרק מסוג זה הדומה למכתש ועלי מאפשרים תנועה חופשית, המפרק מעוגן בעזרת רקמת חיבור גידים ושרירים ומכיל בתוכו נוזל צמיג התורם לתנועה חלקה של המפרק.
HD נגרם כתוצאה מפגיעה ברקמה התומכת של המפרק כתוצאה מהיחלשות גידים ושרירים הסובבים אותו. תהליך זה מוביל לחוסר יציבות שבעקבותיו נוצר שינוי במבנה המפרק. שינויי המבנה פוגעים בהתאמה שבין שני חלקי המפרק. השינויים הנ"ל יכולים להיות חד או דו צדדיים. המחלה היא בעלת רקע גנטי ואופיינית בעיקר לכלבים מגזעים גדולים כגון רועה גרמני ורטריוור, אולם היא יכולה גם לפגוע במגוון גזעים נוספים.משקל עודף הוא גורם סיכון נוסף המזרז את מהלך המחלה ומחריף אותה.
סימנים קליניים-
המחלה יכולה לפגוע בכלבים בכל הגילאים. "צליעה קרה", כלומר צליעה לאחר מנוחה וקושי בקימה משכיבה לעמידה, הוא המאפיין העיקרי של המחלה, לפחות בתחילתה. בשלבים מתקדמים יותר הכלב מתקשה לבצע כל סוג של פעילות גופנית.
גורמי סיכון-
גזע-המחלה היא בעלת מרכיב גנטי ונפוצה בעיקר בכלבים מגזעים גדולים כגון רועה גרמני, ברניז מאונטיין דוג ורטריוור, אך יכולה להגיע בכל גזע.
תזונה-השמנה מהווה גורם סיכון ללקות במחלה ומחמירה את מצב הכלב היות ונוצר לחץ ועומס על המפרק. בכלבים בעלי נטייה ובכלבים חולים מומלץ להפחית כ-25% מכמות המזון הניתנת.
פעילות גופנית –נושא זה שנוי במחלוקת היות ופעילות ספורטיבית שגורמת לעומס על המפרק כמו לדוגמא קפיצות יכולה להאיץ את מהלך המחלה, לעומת זאת פעילות ספורטיבית מתונה כגון שחיה או ריצה יכולות לחזק.
אבחון HD
אבחון המחלה הוא שילוב של בדיקה פיזיקאלית הכוללת בדיקת צליעה ובדיקת המפרקים תחת הרדמה, איסוף היסטוריה מהבעלים לגבי דפוס הצליעה וכמובן צילומי רנטגן של האגן תחת הרדמה, שעל פיהם מאובחנת המחלה ומסווגת דרגתה. שילוב של כל הבדיקות הנ"ל מאפשרות אבחנה והמלצות לגבי המשך טיפול.
בכלבים גזעיים מגזעים בהם נפוצה המחלה, מחויב המגדל לבצע לאם ולאב המרביעים צילומי אגן על מנת למנוע העברה של תכונה זו לצאצאים.
במקרים אלה מבוצע צילום אגן תחת הרדמה הנשלח לוועדה ניטראלית הקובעת ציון למבנה, הנע בין -1 ל-5.
טיפול ב-HD
הטיפול במחלה משתנה מאד בהתאם למצבו הקליני של הכלב, גילו, משקלו, דירוג מצב האגן לפי צילומי רנטגן ויכולתו הכלכלית של הבעלים. במקרים קלים ובינוניים הטיפול הוא שמרני ובמקרים קשים יותר יש צורך בטיפול כירורגי .

טיפול שמרני :

1. תרופות מורידות דלקת (NSAID( – קבוצת תרופות המסייעות לטיפול בדלקת הפרקים הנילוות לתהליך זה תוך כדי שיכוך הכאב הכרוך במחלה.
2. תוספי מזון—מכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין. שניהם פועלים בסינרגיזם. הגלוקוזאמין מסיע לבנייה של סחוס ולהגנה על סחוס קיים ואילו הכונדרואיטין מעקב היווצרות אינזימים הגורמים להרס המפרק. בכלב הסובל מ-HD הסחוס במפרק נשחק ונוצר מגע בין שני חלקי העצם שגורמות לכאב ולנזקים נוספים למפרק. שימוש בתוספי המזון מונעים מעט את תהליך זה. תוספי מזון נוספים מכילים רכיבים שונים שנמצאו כיעילים לטיפול במחלה הם אבקת צדפות ייחודית של צדפה בשם perna canalicolus ,אומגה 3 ,מיצויי של אבוקדו ופולי סויה וויטמין C . בשוק קיימים היום מס' חברות המייצרות מולטי-ויטמין לכלבים עם בעיות אגן המכילים את כל רככיבים אלה .
3. הפחתה במשקל-כפי שצוין משקל גבוה הוא אחד הגורמים למחלה וגורם מחמיר כאשר המחלה כבר קיימת. הסיבה לכך היא הגיונית ופשוטה וניתן לסכמה במילה אחת: עומס.
4. ככל שנעלה את העומס על מפרק אשר רצועותיו שחוקות ורפויות, כך נמנע החלמה ונתרום להיחלשות נוספת של המפרק. בכלבים הסובלים מהמחלה ובכלבים בעלי נטייה מומלץ לשמור על משקל הנמוך ב 25 אחוזים מהמשקל המומלץ. קיימים היום בשוק מס' מזונות רפואיים המיועדים לכלבים הסובלים מבעיות אגן , מזונות אלה עשירים בתוספי מזון יעילים ,הם מופחתי קלוריות ומכילים סיבים תזונתיים המסייעים בהפחתה במשקל .
5. פעילות גופנית- מומלצת פעילות גופנית המחזקת את חגורת האגן כגון שחיה הליכה על מצע רך.(חול). מאד לא מומלצת פעילות שבמהלכה הכלב קופץ על רגליו. באופן כללי כל פעילות גופנית בה הכלב מראה חוסר נוחות לבצעה אינה מומלצת.

טיפול כירורגי ב-HD
קיימות מספר אופציות ניתוחיות לטיפול במחלה זו. בחירת הניתוח היא בהתאם למשקלו של הכלב., השינויים הניווניים הקיימים כבר במפרק, גיל הכלב, יכולתו הכלכלית של הבעלים ומיומנויות כירורגיות של המנתח.
TPO- מיועד לכלבים צעירים בהם צילומי הרנטגן מעידים על בעיית אגן חמורה מצד אחד, אולם בשל גילם הצעיר עדיין אין שינוי במבנה האגן. בניתוח זה מבוצעים מספר חתכים בעצם האגן, אשר מטרתם היא לשנות את זווית מפרק האגן ולהתאימה לעצם הירך. ניתוח זה מורכב ויקר אך בעל אחוזי הצלחה גבוהים.
החלפת מפרק הירך- ניתוח במהלכו מוסר ראש הפמור (הירך)והמפרק המקביל לו באגן ושניהם מוחלפים בשתלים חיצוניים. ניתוח זה מתאים לכלבים מבוגרים עם מחלה כרונית מתקדמת. מדובר בניתוח יקר הדורש מיומניות כירורגיות טובות. בכלבים מנותחים התוצאות הם טובות ורוב הכלבים חוזרים לאחר הניתוח לפעילות כמעט נורמאלית ללא כאבים.
הסרת ראש פמור-בניתוח זה מוסר ראש הפמור (קצה עצם הירך) ובצורה זו למעשה "מבוטל" המפרק. בכלב המנותח נוצר "מפרק וירטואלי" המורכב משריר בלבד. מדובר על ניתוח פשוט וזול באופן יחסי, אך הוא מתאים רק לכלבים השוקלים פחות מ-20 ק"ג.

טיפולים חדשניים נוספים ב-HD
ADEQUAN- תרופה חדשה ניתנת בזריקה לשריר פעמיים בשבוע למשך חודש. תרופה זו עוזרת לחידוש הסחוס וגורמת לשיפור קליני במצבו של הכלב. מדובר בטיפול חדיש עם תוצאות טובות , החסרונות של טיפול זה,הוא מחירו היקר וזמינותו. התכשיר אינו קיים בארץ אך במקרים מיוחדים ניתן להזמינו מחו"ל.
הזרקה תוך מפרקית של החומצה האילורנית- טיפול שיעילותו הוכחה בבני אדם ובסוסים, קיימים דיווחים רבים גם על הצלחה בטיפול בכלבים. מדובר על הזרקה תוך מפרקית של חומר הגורם לשימון המפרק ובצורה זו מפחית את הכאב ואת התקדמות המחלה. הפרוצדורה צריכה להיעשות בהרדמה ובצורה סטרילית.

הרחבה נוספת בנושא…

זוהי הבעיה האורתופדית השכיחה ביותר אצל כלבים. היא מופיעה אצל כל גזעי הכלבים, אך משפיעה במיוחד על גזעים גדולים וענקים. מבחינה קלינית, המחלה מופיעה באחת משתי הדרכים הבאות:

צורה חמורה התוקפת באופן טיפוסי כלבים צעירים ומתאפיינת בד"כ בכאב חד ובצליעה.
צורה כרונית יותר עם הופעה הדרגתית של סימנים קליניים כמו כאב מתון הנפסק ונמשך בתדירות גוברת, קשיחות וטווח תנועה מוגבל של מפרק הירך ככל שהכלב מזדקן.
במקרים רבים, כלב עשוי ללקות בצורה הכרונית של המחלה, מבלי שיהיו סימנים מורגשים לכך.

בעלי כלבים ווטרינרים חיפשו במשך זמן רב שיטה יעילה לחזות את ההסתברות של כלב כלשהו לפתח את המחלה ולהעביר אותה לצאצאיו. ההנחה המקובלת הייתה, ששיטות האבחון המקובלות להערכת מצב מפרק הירך בד"כ מביאות לתוצאות מאכזבות בכל הנוגע להפחתת תדירות הופעת ה-CHD. שיטת ה-PennHIP פותחה כדי לתת מענה לבעיה זו.

PennHIP היא שיטה מדעית לאבחון היפדיספלאזיה בכלבים. ב-1983, ד"ר גייל סמית מביה"ס לרפואה וטרינרית באוניברסיטת פנסילבניה החלה במחקר ופיתוח של שיטה מדעית חדשה לאבחון מוקדם של CHD. מחקר זה הביא לשיטת אבחון המאפשרת להעריך את סיכוייו של כלב ללקות ב-CHD כבר בגיל שישה-עשר שבועות. לשיטה זו יתרונות ברורים על פני שיטות מקבילות המציעות ביצוע של אבחון סופי כאשר הכלב בן שנתיים ואף יותר מכך.

טכניקות רדיוגרפיות

בפוזיציה המקובלת, כאשר מפרק הירך במצב פשיטה, מידת חופשיות המפרק לא מוצגת בבירור (פוזיציה זו עלולה גם לתת תמונת מצב לא נכונה על מצב המפרק).

בעוד שהתמונה מדוייקת בכל הנוגע לאיתור שינויים קיימים במפרק, אין נתונים מדעיים באמצעותם ניתן להבדיל בין כלב "נורמלי" לכלב שעלול לפתח CHD בעתיד כאשר לא מופיעים בתמונה שינויים במפרק.

תמונת ה"סטייה" של אותו הכלב חושפת מידת חופשיות גדולה יותר של מפרק הירך. מחקרים מדעיים מבוקרים הוכיחו כי כלב זה למעשה נתון בסיכון גבוה לפתח מחלת פרקים, על אף שסווג כ"נורמלי" על פי שיטות האבחון המקובלות.

הפרוצדורה

הפרוצדורה הרדיוגרפית כוללת הנחת הכלב באופו מיוחד כך שמידת החופשיות הפסיבית של המפרק (passive hip laxity) יכולה להמדד באופן מדויק. הכוונה למידת חופשיות הבליטה בעצם הירך בתוך שקע המפרק כאשר שרירי הכלב רפויים לחלוטין. מחקרים מראים כי מידת החופשיות הפסיבית של המפרק היא גורם חשוב בקביעת סיכויי הכלב לפתח מחלת פרקים ניוונית (DJD) בשלב מאוחר יותר בחייו. מחלת פרקים ניוונית רדיוגרפית של הירך הידועה גם בשם אוסטיאוארתריטיס, מתקבלת בד"כ כאישור לנוכחות CHD.

כדי להגיע לאבחון רדיוגרפי מוצלח, חשוב שהכלב הנבדק יהיה רגוע וששרירי הירך, המקיפים את המפרק, יהיו רפויים לחלוטין. בבדיקה רגילה עורכים בד"כ שלושה צילומים.

העלות המלאה לבדיקת PennHIP נקבעת ע"י וטרינר בהוד השרון המספק את השירות. חשוב לזכור כי השירות המלא כולל בד"כ טשטוש ו/או הרדמה, שלושה צילומים, ייעוץ וכל העלויות הכרוכות בשליחת והערכת ממצאי הבדיקה.

מדד הסטייה (distraction index-DI)

בסופה של הבדיקה בשיטה זו, מתקבלות תוצאות בדו"ח מפורט הנמסר לבעלי הכלב וראה את מדד הסטייה בירכי הכלב- מידת החופשיות הפסיבית שנמדדת כאן במספרים בין 0 ל-1. (מדד קרוב ל-0 מצביע על כך שאין במפרק הירך חופשיות פסיבית, ואילו מדד הקרוב ל-1 מצביע על מידה גבוהה של חופשיות ורפיון במפרק הירך).

מבדקים רבים מאשרים כי כלבים בעלי מפרק ירך "הדוק" יותר הם בעלי סיכוי נמוך יותר לפתח מחלת פרקים מאשר כלבים בעלי מפרק ירך משוחרר. למעשה, בגזעי הכלבים שנבדקו באוניברסיטת פנסילבניה, נמצא "סף" של מידת הדיקות מפרק הירך, ומתחתיו אין נטיה לפתח היפדיספלאזיה. בעתיד, אנו צופים כי הנתונים המתקבלים בשיטת ה- PennHIP יוכלו לספק פרופיל לכל גזע. פרופיל זה יגדיר את טווח חופשיות מפרק הירך הצפוי בכל גזע, ובשילוב עם הממצאים הרדיוגרפיים של מחלות הפרקים, יהיה ניתן לקבוע את סיכויי הכלב לפתח היפדיספלאזיה כפונקציה של מידת חופשיות מפרק הירך שלו.

יתרונות שיטת ה- PennHIP

ניתן להשתמש בשיטה זו כבר עם גורים בני שישה עשר שבועות, בהשוואה לשיטות רגילות בהן ניתן להשתמש רק כאשר הכלב בן שנתיים. חשוב להעריך את חוזק ויציבות ירך הכלב כמה שיותר מוקדם, בין אם הכלב מיועד לשמש ככלב עובד, כחיית מחמד או לרבייה.

למגדל, המידע המצוי במאגר המידע של PennHIP מאפשר בחירה מושכלת של כלבים לרבייה, תוך התבססות על מצב מפרק הירך בהשוואה לכלבים אחרים מאותו הגזע. מחקרים מראים כי ניתן לבסס את תהליך הבחירה על מצב מפרק הירך, מבלי להזניח נתנוים חשובים אחרים.

לבעל חיית המחמד, היכולת לזהות את סיכויי הכלב שלך לפתח מחלת פרקים יאפשרו לך ולטרינר בהרצליה לתכנן שינויים קלים באורח חייו של הכלב כדי לצמצם את ביטויי המחלה למינימום.

לכולם, מגדלים ובעלי חיות מחמד כאחד, שיטת ה-PennHIP מציעה הערכה מוקדמת ומדוייקת של מידת החופשיות הפסיבית במפרק הירך. הווטרינר ישמח לדון אתכם בדבר שיטה