ג'סי, כלבה בת 10, מטופלת במרפאתנו מאז ומעולם ואפילו מגיעה יום-יום באופן עצמאי לבקר את יושבי המרפאה. אנחנו אמנם לא מעודדים בעלים לשחרר את כלביהם ללא השגחה, אבל תודו שזה חינני וכיף לקבל אורחת על-ארבע שמגיעה מרצונה החופשי בקביעות. היא חייתה חיים בריאים עד שיום אחד הגיעו בעליה עם תלונה לא ברורה על ריר רב היוצא מפיה. אחרי מספר בדיקות, תחת הרדמה, התגלה לבסוף גידול עצום על גבי לשונה של ג'סי, שהשתרע מחלקה האמצעי של הלשון ועד לבסיסה. לקחנו ביופסיה במהלך הרדמה במטרה לאבחן את סוג הגידול.

במרפאה הוסבר לבעלים שעל פי דעתה של האונקולוגית שגויסה לסייע בטיפול בג'סי, ד"ר קריסטל, לא רק שמיקום הגידול הופך אותו לבלתי-נתיח, אלא שאופיו המשוער פירושו שגם אם יוסר אין סיכוי ממשי להחלמה. במהלך ההמתנה לתוצאות הביופסיה, תוך ימים ספורים, החמיר מצבה של ג'סי והחלו דימומים מפיה. היא הפסיקה לאכול ונראתה מיוסרת ובעליה הבינו שעומדות בפניהם שתי אפשרויות: לנתח כנגד כל הסיכויים או לגאול את הכלבה מייסוריה. הם החליטו לנסות לנתח ואנחנו נענינו לבקשתם.

הניתוח התבצע כולו בעזרת לייזר כירורגי. ג'סי היתה יציבה מאוד במהלך הניתוח, שארך מספר שעות ושבמהלכו נאלצנו להתמודד עם אתגרים שונים כגון דימומים מאסיביים (פחות, הודות לשימוש בלייזר) והצורך לשמר תפקוד תקין של הלשון לאחר הניתוח מחד ולהסיר מספיק רקמה בכדי לייצר גבולות נקיים למאסה מאידך. לבסוף הוסרה המאסה והלשון נתפרה לאורכה.

ג'סי התאוששה לאיטה, ובמהלך יום האשפוז לאחר הניתוח קיבלה פרוטוקול שיכוך כאב שהתאים למידת הפולשנות והכאב שנלווה לניתוח בקנה מידה שכזה. למחרת היא הגיעה לביקורת במרפאה עם בעליה המחויכים. הם סיפרו כי ג'סי אינה רוצה עוד את המזון הרטוב וחזרה למזון היבש, למרות הקושי בלעיסתו אחרי ניתוח כזה. המשמעות הייתה ברורה: לג'סי כבר לא כואב.

הימים שאחרי הניתוח היו עונג צרוף. ג'סי חזרה לשגרת יומה ולכאורה הכל היה טוב, אך תוצאות המעבדה הגיעו והביאו בשורות רעות. הגידול ממנו סבלה ג'סי הינו מלנומה, ועל כן הסיכוי לחזרת הסרטן הוא עצום. אז האם הניתוח היה מיותר? על פי סטטיסטיקה הסיכוי לחזרתיות בטווח זמן קצר מאוד הוא גדול. עם זאת עלינו לזכור כי אם ביכולתנו לספק איכות חיים של ממש לבעל החיים, ניתן לשקול פעולות כירורגיות שכאלו בחיוב. כמובן שחשוב לשקול כל מקרה ומקרה באופן פרטני.

אין לנו כל יכולת לצפות מה ילד יום, מה יעלה בגורלה של ג'סי, כמה זמן קנינו עבורה, האם תחיה חודש או שנה? מתי תידרדר איכות החיים שלה? הסטטיסטיקה במקרה זה אולי פחות רלוונטית ויתכן שעלינו להסתכל על המקרה הפרטני ולזכור שסטטיסטיקה מורכבת ממשרעת רחבה של מקרים בהם זמן ההישרדות של כלבים משתנה באופן משמעותי, ושאין לנו יכולת לצפות באופן מדוייק מה יעלה בגורלה של ג'סי. כל עוד שאיננו פוגעים באיכות החיים של החיה ולא מבצעים פעולות הרואיות על חשבון בעל החיים, ניתן בהחלט לשקול מהלכים שכאלו.