ג'יארדיה טפיל מעיים המדבק גם לבני אדם- כל מה שחשוב לדעת!!!

ג'יארדיה
זו לא קללה זה שם של מחלה

רקע: ג'יארדיה הינו טפיל חד-תאי המצוי במעיים של בע"ח ובני אדם. לג'יארדיה מחזור חיים המתחיל מבליעת ציסטות או טריפזואידים (שניהם שלבי התפתחות במחזור חיי הטפיל) אשר הופרשו מבע"ח או אדם נגוע. הציסטות מגיעות לקיבה, בה הסביבה החומצית והאנזימים השונים גורמים להתפצלות הציסטות ולהיווצרות שתי צורות צעירות של הטפיל הנצמדות לדופן המעי. כעבור כ-14 יום מגיעות הציסטות לצורה הבוגרת שלהן ומופרשות בצואה. ציסטות של ג'יארדיה יכולות לחיות זמן רב מחוץ לגוף והיות וזו צורת ההדבקה העיקרית כאן טמונה הבעיה. הדבקה במחלה יכולה להיות מבע"ח או אדם נגוע או ממקורות מים עומדים ירק או עשב שאינם שטופים, מכאן נובעת נפיצות המחלה בקרב כלבים וחתולים הנהנים לנשנש עשב ולטבול במים, עם עדיפות לאלה המלוכלכים במיוחד.

סימנים קלינים: בכלב וחתול נגועים המחלה מתבטאת בשלשול, אובדן משקל וירידה בתיאבון. בבני אדם רגישים במיוחד הם ילדים ותינוקות, מבוגרים ברוב המקרים יהיו ללא סימני מחלה. סימפטומים בד"כ יופיעו כשבוע לאחר ההדבקה וכוללים אובדן תיאבון, חולשה, חום, שילשול, כאבי בטן, הקאות וגזים. הסימפטומים יכולים להעלם ולחזור ולהמשך 6 שבועות ויותר. בעיה נוספת לה גורמת המחלה היא רגישות ללקטוז (רגישות למוצרי חלב), רגישות זו יכולה לחלוף עם ההחלמה אך עלולה להפך לקבועה. בארצות הברית ג'יארדיה היא גורם מס' אחד לשלשולים בילדים, בארץ לא קיימים נתונים על כך אך סביר להניח כי האקלים החם המהווה סביבה מצוינת להתפתחות המחלה מעמידים אותנו במצב דומה.
אבחון: על מנת לאבחן בע"ח נגוע יש לחפש טריפזואידים וציסטות בצואה טרייה תחת מיקרוסקופ, היות ובדיקה זאת אינה תמיד אמינה בשנים האחרונות הפכה להיות זמינה בדיקה אימונולוגית המבוצעת מדגימת דם של בע"ח ותוצאותיה מתקבלות תוך מס' דקות.

טיפול ומניעה: בע"ח חולה יקבל טיפול תרופתי מתאים, היות וג'יארדיה הוא טפיל עמיד למדי לעיתים יהיה צורך בטיפול ממושך יותר בשילוב עם מספר תרופות. מומלץ לחזור על בדיקת דם נוספת כשבועיים לאחר סיום הטיפול. הדרכים היחידות למניעה הן מניעת שתייה ממים עומדים ומאסלות שירותים (דבר האהוב על רבים מהחתולים ) אבחון מהיר וטיפול במקרים בהם מתעורר חשד.

וטרינר בכפר סבא ישמח לייעץ ולענות על כל שאלה בנושא חיסון למחלת הג'יארדיה.