מידע כללי על גידול שרקנים כולל התייחסות לתזונה, סביבת מחייה, איתור בעיות רפואיות, ערכים פיזיולוגיים ונושאים רלוונטיים אחרים.
עדויות כתובות ראשונות על קיומם של השרקנים מתוארכות ללפני יותר מ-1000 שנה. עד לפלישה הספרדית לדרום אמריקה גודלו המכרסמים הקטנים על ידי בני האינקה למזון ולשימוש בטקסים דתיים. לפני כ-400 שנים הובאו לאירופה ומאז הם נפוצים בעולם המערבי כחיות מחמד ומעבדה.
נקודות חשובות
- ההעדפות הקולינריות של שרקנים נקבעות בשלב מוקדם של חייהם, ופעמים רבות הם יסרבו לאכול אם יוחלפו המזון הניתן להם או צורת ההגשה שלו.
- באשפוז לרוב הם מסרבים לאכול.
- תוספת ויטמין C הכרחית לתזונתם.
- במצב מחלה מסרבים השרקנים לכל בדיקה ועשויים למות במהלכה.
- הזכרים גדולים מהנקבות. זכר שוקל 900 עד 1,200 גרם לעומת נקבה השוקלת 700 עד 900 גרם.
- השמנה היא בעיה שכיחה אצל שרקנים ולכן יש להקפיד לא לתת להם יותר מכמות המזון המומלצת.
- תוחלת החיים שלהם היא חמש עד שש שנים.
- בטבע הם אוכלים עם שחר ובשעות בין הערביים.
התנהגות
ככלל, שרקנים הם יצורים חברתיים. אף על פי כן, במצבי סטרס (עקה) הם עשויים לנגוס ולכרסם באוזני חבריהם לכלוב. לעתים הם יבטאו את האגרסיות על ידי מריטת שיער.
תנאי גידול
בתכנון המבנה של כלוב השרקנים יש להתחשב בעובדה שהם ייצרו המון צואה, יעשו זאת גם בכלי המים והאוכל, יהפכו כל כלי לא יציב, ויזריקו עיסת מזון לעוס לבקבוקי המים. עדיף לדבוק בכלובים פשוטים, כדי שלכל הפחות לא יהרסו משהו יקר מדי. שרקן בוגר זקוק ל-652 סמ"ר שטח מחייה, אוורור טוב של הכלוב והחלפת מצע שגרתית למניעה הצטברות אמוניה מהשתן. שרקנים לא קופצים או מטפסים ולכן אין צורך לכסות את הכלוב, וניתן להסתפק בדופן בגובה 25 ס"מ.
על רצפת הכלוב יש להניח משטח או רשת עם חורים בגודל 12 38 מ"מ למניעת פציעות. את המשטח יש לכסות בעיתונים, נסורת או קרטון. קרטון הפוך יכול לשמש גם כפינת מחבוא בכלוב. לסיום, הניחו את הכלוב במקום שקט ומוגן מקרני שמש ישירות, שהטמפרטורה בו נעה בין 18 ל-26 מעלות. שרקנים עמידים יותר לקור מאשר לחום. חשיפה לחום ולחות תביא אותם למצב של היפרתרמיה. ברבייה יש לאכלס את הכלוב במבנה של הרמון – 10 נקבות על כל זכר. בידוד האם והשגר ימנע פגיעה בהם על ידי בוגרים.
תזונה
הידע על צורכיהם התזונתיים של שרקנים מוגבל. הם ידבקו בסוג המזון ובצורת ההגשה הראשונית לאורך כל חייהם ולא יסבלו כל שינוי, אפילו החלפת החברה שמספקת את הכופתיות עשוי לגרום להפסקת אכילה. בגיל צעיר יש לחשוף אותם לסוגי מזון וירקות רבים כדי שיהיו מורגלים בהם. בכל מקרה, שרקנים הם צמחוניים מוחלטים (פרט לאכילת השלייה על ידי האם לאחר הלידה). בטבע הם אוכלים סוגי ירקות רבים.
בוגר לא ברבייה זקוק ל-5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף של ויטמין C ליום. רמות גבוהות יותר נחוצות למתבגרים ולנקבות בהריון – 30 מ"ג לכל ק"ג.
דיאטה מומלצת: כופתיות GUINEA PIG ואספסת או קש חיטה יחד עם ירקות טריים. הכופתיות וקש החיטה צריכים להיות מאיכות טובה וזמינים לאכילה כל הזמן. את כל הירקות יש להגיש שטופים באיכות כאילו היו למאכל אדם, ולסלק מהכלוב כעבור מספר שעות. תוספות של פירות, שיבולת שועל ודגניים יש להגיש, אם בכלל, בכמויות קטנות מאד.
בכופתיות מסחריות 18% עד 20% חלבון, 10% עד 16% סיבים ותוספת ויטמין C. הויטמין רגיש מאוד, ומפסיק להיות פעיל אחרי 90 יום אם האוכל לא מאוחסן כנדרש. בכל מקרה, יש להניח שאין ויטמין C בכופתיות ולספק אותו באמצעות פירות וירקות וכתוסף במים. ירקות עשירים בויטמין C הם: פטרוזיליה, גבעולי סלק, עולש (אנדיב), תרד, פלפל אדום/ירוק, ברוקולי, עגבניות, קיווי ותפוזים. ריכוז תוסף ויטמין C למים צריך להיום 1 גרם לכל ליטר. יש להחליף מים כל יום להבטחת פעילות הויטמין.
זיהוי מחלות
כדי לבדוק שבריאותם הכללית של השרקנים תקינה יש להתבונן בהם כשהם בכלוב ולשים לב להתנהגותם. כמו כן, יש לבחון את קצב נשימתם, האם עיניהם צלולות, פרוותם חלקה ומבריקה והאם הם מגיבים לגירוי תנועה או השמעת קול. חיות בריאות יאכלו מיד עם קבלת ירוקים או "צ'ופרים".
- נתונים נוספיםגיל הגעה לבגרות מינית: נקבה 2 חודשים, זכר 3 חודשים.
- משך הריון: 59 עד 72 יום (68 בממוצע).
- גודל שגר: גור אחד עד 13 גורים (2 עד 4 בממוצע).
- משקל בלידה: 70 עד 100 גרם. צריכים להיגמל בגיל 21 יום או במשקל 180 גרם.
- חום גוף תקין: בבדיקה רקטלית – 37.2 עד 39.5 מעלות צלזיוס. קצב לב תקין: 240 עד 310 פעימות לדקה.ולסיום, שירת השרקן: