אצל חברינו הכלבים כמו אצלנו בני האדם, הדרך הכי טובה לטפל במחלה היא, כמובן, למנוע אותה. חיסון בטוח ולא מכאיב היום יכול לחסוך מאיתנו ומכלבינו המון כאבים, עגמת נפש וטיפולים מסובכים בעתיד. אז במיוחד בשביל בעלי הכלבים שהחליטו להקדים תרופה למכה, תמצתנו את כל המידע החשוב על מניעה וחיסון לכלבים.
את טיפולי המניעה המומלצים לכלבים אפשר לחלק לשלושה סוגים: חיסון כלבת, חיסוני רשות וטיפולי מניעה שאינם חיסונים. את החיסון נגד כלבת מחויבים על פי חוק כל בעלי הכלבים לבצע אחת לשנה, כדי למנוע התפשטות של המחלה הקטלנית המסכנת את חייהם של כלבים ובני אדם כאחד. שאר סוגי הטיפול המונע והחיסון לכלבים אינם מחויבים על פי חוק, אמנם, אך הינם מומלצים מאוד והינם בגדר אמצעי זהירות הכרחי לשמירה על בריאות הכלב.
חיסון כלבת
נגיף הכלבת נחשב לגורם המחלה הקטלני ביותר הידוע לאדם. מבין כל המקרים המתועדים של הידבקות במחלה בקרב בני אדם, ידוע רק על שישה אנשים ששרדו. למרות שם המחלה, לא רק כלבים, אלא כל היונקים יכולים להידבק בכלבת ולשאת אותה. עם זאת, מאחר שדרך ההדבקה הנפוצה ביותר היא נשיכה, נהוג במדינות ברחבי העולם לחייב חיסון כלבים נגד כלבת כדי למנוע התפשטות של המחלה. בישראל, מחויבים כל הכלבים על פי חוק לקבל חיסון כלבת לראשונה בגיל שלושה חודשים ולחזור על החיסון אחת לשנה. את החיסון ניתן לקבל אצל וטרינר מטפל או במסגרת שירותי החיסון שמספקות הרשויות המקומית.
חיסוני רשות לכלבים
"חיסון המשושה" כולל בתוכו שישה סוגים של גורמי מחלה מוחלשים או מומתים, שההיחשפות להם בגיל צעיר מסייעת לגוף הכלב לפתח נוגדנים ולהגן על עצמו מפני הידבקות בעתיד: פארוו, כלבלבת (דיסטמפר), דלקת כבר נגיפית, שפעת, ושני זני עכברת. חיסון המשושה ניתן לראשונה בגיל 6-8 שבועות בסדרה של שלושה טיפולים שביניהם הפרשים של שבועיים עד חודש, על מנת לבסס את מערכת החיסון. לאחר מכן, אצל כלבים בוגרים, יש צורך בחיסון משושה נוסף אחת לשנה על מנת לשמר את היכולת של מערכת החיסון.
מבין החיסונים הכלולים בחיסון המשושה, חיסון הפארוו חשוב במיוחד עבור גורי כלבים, שכן מדובר במחלה נפוצה וקטלנית עבורם. נגיף הפארוו פוגע במערכת החיסון, במערכת העיכול ובמקרים נדירים גם בלב. הוא מועבר במגע ישיר עם צואה והפרשות אחרות של כלבים אחרים או במגע עקיף, על ידי חפצים שזוהמו בנגיף. חשוב במיוחד להקפיד לחסן בזמן כלבים מגזע רוטוויילר, אמסטף ודוברמן שכן הם רגישים ביותר למחלה. כמו כן, בשל סכנת ההידבקות בפארוו, מומלץ למנוע מגורי כלבים כל מגע או קרבה לכלבים אחרים, לפחות עד שקיבלו את החיסון המשושה השני בסדרה.
טיפולי מניעה אחרים מלבד חיסון לכלבים
ממפגעים הנגרמים על ידי צורות חיים מפותחות יותר מחיידקים ונגיפים, אי אפשר להגן באמצעות חיסון, אלא נדרשת התקפה ישירה על הטפיל עצמו. מסיבה זו, טיפולי מניעה נגד תולעים, פרעושים וקרציות צריך לבצע לעתים קרובות יותר, ובכך למנוע את סכנת ההדבקה ואי הנעימות שגורמים אלו לכלב ולסביבתו. להלן מידע נוסף על טפילים והטיפול הנדרש להרחקתם:
תולעת הפארק (ספירוצרקה-לופי) – גם בגינה או בפארק הכי תמימים למראה, ייתכן שאורבת לכלבכם תולעת מסוכנת זו הנוהגת להתנחל בגופן של חיפושיות זבל. כלבים נוהגים לאכול פסולת אורגנית או חיות קטנות שבהן מסתתרות החיפושיות, וכך מגיעים גלמי תולעת הפארק למערכת העיכול של הכלב. שם הן צומחות לאורך של 3-7 ס"מ ועושות שמות בגוף. במקרים החמורים התולעת גורמת להתפתחות גידולים סרטניים אלימים ביותר. קיימת זריקה המחסלת את התולעים, אך כיוון שאין ביכולתה למנוע הדבקה עתידית יש לחזור על הטיפול אחת ל-3 חודשים.
תולעי מעיים – הטיפול נגד תולעי מעיים ניתן בכדור, בסירופ או בזריקה ומומלץ לגורים ולכלבים בוגרים, אחת לחצי שנה. לעיתים בכלבים אשר סובלים מתולעים יש לתת טיפול פעמיים, במרווח של עשרה ימים. כדי לדעת אם הכלב סובל מתולעי מעיים כדאי לשים לב אם הוא נוהג להתגרד בישבן, על ידי גרירת הישבן על הרצפה או בליקוק, וכן להיות ער להימצאות תולעים בצואה.
פרעושים וקרציות – פרעושים וקרציות מעבר להיותם מקור לאי-נעימות לכלב ולבעליו, מעבירים מחלות רבות ומסוכנות שבחלקן עלולים להידבק גם בני אדם. כדי למנוע הידבקות ולהיפטר מקרציות ומפרעושים שכבר התיישבו על גוף החיה, יש להשתמש באמפולות המיועדות לכך, שניתן לרכוש בכל מרפאה וטרינרית וחנות חיות. האמפולה מכילה נוזל שאותו יש לטפטף על עור יבש, בין השכמות או בעורף, במקום שבו הכלב אינו יכול ללקק. הנוזל נספג דרך העור והופך את עור הכלב לרעיל עבור פרעושים וקרציות. מומלץ לחזור על הטיפול אחת לחודש בכל עונות השנה וחשוב לטפל בכל חיות הבית (כלבים וחתולים) בו-זמנית. במקרים קשים במיוחד יש לטפל גם בסביבת המחיה של הכלב.