כמה שיותר אוזניים, ככה יותר סיכוי לדלקת: לכלבים יש נטייה לפתח דלקת אוזניים בתגובה למחלות רקע שונות. עם טיפול נאות בזמן, ניתן למנוע סיבוכי דלקת כמו דימום, קריעת עור התוף וחירשות.

דלקת באוזן חיצונית מופיעה בראש וראשונה עקב שינוי בסביבת האוזן. שינוי כזה גורם להפרשת שעווה מוגברת, וזאת גורמת לתגובה דלקתית ולעיבוי דופן התעלה, כך שהתעלה עצמה הופכת צרה יותר ויותר. לרוב תהליך זה הינו משני למחלה אחרת, כמו זיהום כלשהו. כשהתהליך נמשך זמן רב עלול עור התוף להיקרע, ועל ידי כך לאפשר התפשטות הדלקת אל החלק של האוזן שנמצא מעברו השני של עור התוף – האוזן התיכונה. גזעים ארוכי-אוזניים או שמוטי-אוזניים כמו קוקר ספניאל וכלבים עם שיער רב בתעלה כמו פודלים הם בעלי נטייה גבוהה יותר לפתח דלקות אוזניים.

סימנים קליניים
הסימנים המשמעותיים ביותר לזיהוי דלקת אוזניים הם כאב באזור האוזן, ניעורי ראש תכופים, גירוד האוזן בעזרת כפות הרגליים וריח רע. בבדיקה גופנית על ידי הוטרינר יתגלו בתעלה אדמומיות, נפיחות וקשקשים. לעתים התעלה תהיה מלאה לחלוטין בהפרשות דלקתיות. בשלבים מתקדמים של הדלקת ייראו סימנים נוספים כמו הטיית ראש, הפסקת אכילה, חוסר קואורדינציה והקאות. אלו עשויים לרמז על דלקת באוזן תיכונה ואף באוזן פנימית.

גורמים
דלקת באוזן החיצונית או באוזן התיכונה עשויה להיגרם על ידי מגוון גורמים: טפילים, אלרגיה, זיהומים חיידקיים, זיהום משולב של שמרים וחיידקים, תגובה לתרופה, נוכחות גוף זר, הצטברות שיער, שגשוג של רקמה בחלל התעלה ומחלות אוטואימוניות. הדלקת יכולה להיגרם גם על ידי שינויים בסביבה השגרתית של האוזן כמו לחות גבוהה או ניקוי לא נכון ואגרסיבי מדי של האוזן.

אבחון
כדי לאבחן דלקת באוזן החיצונית יש לערוך בדיקות לגילוי פתוגנים כגון משטחים מהאוזן לשלילת טפילי אוזניים, זיהוי מאפיינים חיידקיים, זיהוי נוכחות שמרים וכו'. פעמים רבות, בפרט בדלקות חוזרות, יהיה צורך בשליחת דגימה לבדיקת תרבית במעבדה ובבדיקת רגישות. אלו יסייעו לזהות את הגורם החיידקי ואף תבדוק לאילו סוגי אנטיביוטיקה רגיש החיידק. כדי לגלות דלקת באוזן תיכונה נדרשים אמצעי הדמיה כמו צילום רנטגן, CT או אפילו MRI.

טיפול
לרוב הפתרון במקרה של דלקת באוזן חיצונית יהיה בטיפול מקומי מתאים בהתאם לממצאים שהובחנו ע"י וטרינר בהוד השרון וכן ניקוי יומיומי של האוזן עם חומר ניקוי אותו יתאים הרופא. הטיפול המקומי יכול להיות מורכב מאנטיביוטיקה נגד חיידקים ו/או סטרואידים וחומר אנטי פטרייתי כנגד השמרים. במקרים קשים יותר יידרש טיפול מערכתי (מתן תרופה דרך הפה) שילווה את הטיפול המקומי.

חזרה לשגרה
אחרי החלמה יש לעקוב בזהירות אחרי מצב האוזניים של הכלב. יש ללמוד להכיר את הריח של סביבת האוזן כאשר היא בריאה כדי לדעת ולזהות כל שינוי. ייתכן שיהיה צורך בשטיפות שגרתיות וחשוב לא פחות, מכיוון שדלקות אוזניים עשויות להיות משניות לתהליכים רבים כמו מחלות אנדוקריניות, אוטואימוניות ואלרגיות, יש להקפיד ולרדת לשורש העניין לזהות ולטפל בגורם הראשוני.

דעו כי דלקות אוזן לא מטופלות לאורך זמן עשויות לגרום לשטף דם באפרכסת, מצב שיחייב ניתוח, ואף לסיבוכים קשים נוספים כמו חירשות, פגיעה בעצב פציאלי, דלקת באוזן פנימית ודלקת קטלנית בקרום המוח. בקיצור – אמנם דלקת אוזניים לכשעצמה אינה גורמת נזק רב והינה קלה יחסית לטיפול, חשוב להקדים ולטפל בה כדי למנוע סיבוכים הרסניים יותר.
פנו עוד היום לאיבחון מקצועי וקבלת טיפול רפואי ע"י וטרינר בכפר סבא.