דלקת מפרקים כרונית (djd-dejenerative joint disease ) הינה הגורם מספר 1 לכאבים כרוניים בכלבים וחתולים. מצב זה נוצר כתוצאה מעומסים מתמשכים על המפרק בעקבות פציעות בעבר או מפרק אשר התפתח שלא כהלכה וכמובן שמשקל עודף הינו גורם תורם משמעותי.

דלקת מפרקים ARTHRITIS

דלקת מפרקים כרונית (djd-dejenerative joint disease ) הינה הגורם מספר 1 לכאבים כרוניים בכלבים וחתולים.
מצב זה נוצר כתוצאה מעומסים מתמשכים על המפרק בעקבות פציעות בעבר או מפרק אשר התפתח שלא כהלכה וכמובן שמשקל עודף הינו גורם תורם משמעותי.
פתרונות ניתוחיים אינם מעשיים במרבית המקרים מסיבות שונות אך במקרים מסויימים יהוו פתרון הולם.
במרבית המקרים לא ניתן לשפר את מצב המפרק וכל שנותר הוא לשמר את הקיים ולמנוע נזק נוסף.

קיימים מוצרים רבים ומגוונים לטיפול ואנו ננסה לעשות מעט סדר, במה מתבטאת יעילותו של כל מוצר, תרופה? תוסף מזון? אילו מוצרים מותר לשלב ואחרים שאסור לשלב.
ברור כיום כי בטיפול בדלקת פרקים כרונית מומלץ למצוא את שילוב המוצרים הנכון בטיפול נקודתי ו/או ארוך טווח.
במאמר זה נתמקד בתרופות ותוספי מזון יש לזכור כי קיימים פתרונות נוספים אותם ניתן לשלב כמו דיקור סיני לדוגמא או טיפול בלייזר רך, נרחיב בכמה מילים על טיפול זה, כיום במרפאות כאב ברחבי הארץ החלו טיפול במכשיר זה וכך גם במרפאתנו, הטיפולהינו מקומי, אנו מקרינים את האיזור הכואב (משמש ליישומים רבים ברפואה) משך סדרת טיפולים אשר משכו של כל טיפול הינו כ 10 דקות, הילליזר הרך מסייע בדיכוי תהליכים דלקתיים, עידוד שגשוג רקמות, ומכאן גם מסייע בשיכוך הכאב המלווה תהליך דלקתי.

תוספי מזון (פעולה ארוכת טווח, איטית)

משפרים תפקוד המפרק ומסייעים בהקלת הכאב , אך דורשים זמן רב (שבועות, חודשים) עד לביטוי השפעתם. הטיפול באמצעות תוספי המזון שנציג הוא ארוך טווח ולא נקודתי אך מניב תוצאות לאורך זמן ואף אחרי הפסקת הטיפול.
משום שאלו מוגדרים כתוספי מזון חסר מחקר בנושא בעניין מינונים מומלצים וכך אנו רואים יצרנים שונים הממליצים על מינונים שונים. היוועצו ברופא המטפל בעניין זה.
מוצרים אלו אינם יעילים לעמוד השדרה מכיוון שמבנה הדיסק הבין חולייתי שונה בתכלית ממפרקי השלד.
מוצרים אלו יעילים בכלב ובחתול ויהוו לרוב חלק מטיפול תרופתי באמצעות נוגדי דלקת.

גלוקוזאמין וכונדרואיטין- מוצרים אלו הינם רכיבי סחוס המופקים מחומרים בטבע העתירים בהם כגון צדפות שונות, צריכת חומרים אלו מספקת יותר חומר מוצא ליצירת סחוס הנדרש לתיקון איזורי הסחוס הפגוע במפרק. כיום סוברים כי לחומרים אלו פעולה כנוגדי דלקת במפרק הפגוע, להבדיל מתרופות אחרות לחומרים אלו נדרש פרק זמן ארוך עד לשיפור נראה לעין.
כאמור קיימים בשוק אינספור מוצרים המכילים תוספים אלו ואף מזונות רפואיים המכילים רכיבים אלו.

חומצת שומן אומגה 3 – שמנים המופקים מדגי מים קרים נמצאו כבעלי תכונות שונות ובעיקרן כנוגדי דלקת, תגלית זו שימשה בעשור האחרון בטיפול בבעיות עור שונות, אלרגיות, כיום ברורה יעילותם של חומרים אלו ואין כל סכנה בנטילתם.
לרוב נדרש לפחות חודש עד להגעה לרמות חומר פעיל אפקטיביות. התוצאות אינן דרמטיות אך ניכר שיפור.
גוף האדם יודע להמיר שמן פשתן לדוגמא לאומגה 3 אך כלבים וחתולים נעדרים יכולת זו, כמעט לחלוטין. לכן הוספה של שמן דגים לתזונה ולא שמנים אחרים חיונית כרכיב תזונתי. קיימים בשוק מוצרים רבים, יש לפנות לוטרינר ולהיוועץ בו. המינונים אינם קבועים אך ככלל נשמר היחס בין EPA ל DHA (סוגי חומצות שומן) על 3:2 .

MSM- methyl sulfonyl methane זהו תוסף מזון נוגד דלקת, MSM מצוי בצמחים וברקמות מן החי, ה MSM הנמכר באופן מסחרי מופק מ DMSO . מדוע חומר מקור לגפרית יהיה יעיל כנוגד דלקת? ובכן החומרים אשר מאפשרים לסחוס לספוח נוזלים ולשמש ככרית בין העצמות במפרק הינם סולפטים, כלומר חומרים גופריתיים. הרעיון הוא לספק חומר גלם לבניית חומרים אלו. מעבר לכך נטען כי MSM הינו נוגד דלקת ואף נוגד חימצון.

נוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים)- רדיקלים חופשיים הינם חומרים ביוכימיים מזיקים ממקור חיצוני, זיהום סביבתי, קרינת שמש המזיקים לנו. רדיקלים חופשיים נוצרים גם כתוצרי לוואי של תהליכים שונים בגוף. השורה התחתונה היא שמולקולות קטנות אלו הן מזיקות לגופנו, פוגעות בחלבונים הבונים את גופנו. קיימת אף התייחסות כיום לנזק משוער שהם גורמים לתפקוד מוחי, עור מפרקים ועוד. גופנו עושה שימוש דרך קבע בנוגדי חמצון לנטרול רדיקלים חופשיים, סוברים כיום כי מתן תוספי נוגדי חמצון מסייע בהאטת תהליכי הזדקנות הגוף.
במוצרים מסחריים נמצא לרוב חורים כמו ויטמין C ויטמין E סלניום ועוד.
כיום מקובל בתחום רפואת בני אדם ורפואת חיות כי חומרים אלו מועילים בשימוש למניעה וטיפול בדלקות פרקים.

תרופות (פעולה קצרת טווח)

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים NSAID'S – מרבית החולים זקוקים למשככי כאבים וטיפול אנטי דלקתי כטיפול מיידי, תרופות אלו פועלות מהר בכך שהן מדכאות את התהליכים הדלקתיים במפרק, תהליכים שגורמים לכאב וסבל רב וכמובן לנזק לסחוס במפרק. אסור לשלב בין תרופות אלו, כמו כן תרופות ממשפחה זו המיועדות לשימוש בבני אדם מזיקות מאד לבעלי חיים ובפרט חתולים. אספירין מותר לשימוש אך אינו מומלץ. כיום מצויות בשימוש תרופות המיועדות לבעלי חיים ונמצאות בשימוש נרחב בענף הווטרינרי. דוגמאות לתרופות- CRAPROFEN (רימדיל, נורוקרפ),PREVICOX, ETODOLAC (ETOGESIC), MELOXICAM (METACAM) ועוד.

מומלץ לבצע בדיקות דם קודם לטיפול בכדי לזהות בעיות רפואיות בתפקוד כבד וכליות לדוגמא.
חתולים, כאמור, הינם רגישים יותר מכלבים לתרופות אלו ויש לבחור בזהירות רבה את אופן הטיפול.

סטרואידים- לשם הדיוק, קורטיקוסטרואידים, פרדניזון דקסאמתזון, מעכבי דלקת פחות ספציפיים ומאד רחבים, בכך הם יעכבו גם תהליכים ביוכימיים חיוניים לתפקוד. התוצאה של טיפול בסטרואידים תהיה דיכוי כל התהליכים הדלקתיים בגוף ללא הבחנה:מפרקים, אלרגיה, מחלות חיסוניות ועוד רבים, אך בטווח הארוך תיווצרנה בעיות לרוב: דיכוי חיסוני ותחלואה, החלמת ירידה במאסת שריר וחולשה, צמא והשתנת יתר נזקים במאזן הורמונלי ועוד נזקים רבים.
כיום השימוש בסטרואידים לדלקות פרקים אינו מומלץ !!!

נוגדי כאב (שאינם נוגדי דלקת)- במקרים מסוימים יידרש יותר מאשר תוספי מזון ו NSAID'S לשיכוך הכאבים. מספר תרופות מומלצות לשימוש בבעלי חיים. תרופות אלו פועלות לשיכוך כאבים ואין להן כל פעולה אנטי דלקתית.
דוגמא, טרמדול- תרופה נרקוטית לשיכוך כאבים, יעילה ונמצאת בשימוש נרחב.
תרופות אלו בטוחות לשימוש בכלבים וחתולים, יש לתת את הדעת לתופעות לוואי אפשריות. ניתן לשלבן עם תרופות אחרות ללא בעיה. ידוע כיום כי שילוב בין משככי כאבים אלו יחד עם נוגדי דלקת NSAID'S מביא לסינרגיזם ומשפר פלאים את מצבו של המטופל.

לסיכום, קיים היצע גדול מגוון ויעיל לטיפול בחיית המחמד הסובלת מדלקות פרקים, יש לזכור כמובן את החשיבות שבשמירה על משקל נאות והקפדה על פעילות גופנית המתאימה למצבו של הכלב , פעילות גופנית תטפח מאסת שריר אשר תתמוך במפרק החולה, עיסוי הפרקים הכואבים ופיסיותרפיה בסיסית המתבססת על הנעת המפרק יסייעו גם כן.
דלקת פרקים מלווה בכאבים כרוניים ולעתים בסבל לא מועט, בהיוועצות עם הווטרינר, תוך התחשבות בסל תקציב, ניתן להרכיב תכנית טיפול ארוכת טווח אשר תשפר פלאים את איכות חייו של החולה.