לפעמים נדמה שמשהו אינו כשורה עם הכלב, אך קשה לשים את האצבע על הסיבה לכך. משהו בהתנהגותו נראה משונה באופן שלא ניתן להגדיר, וגורם לכם לתהות אם הוא זקוק לטיפול וטרינרי. במקרים כאלה, טוב להכיר כמה דרכים להעריך בצורה מדויקת יותר את מצבו הגופני של הכלב.

בניגוד לילד חולה, הנוהג לרוב להודיע על מצבו בבכי עד השמיים, חיות המחמד שלנו נוטות דווקא להסתיר סימנים למחלה. על כן, לא כדאי להתעלם אפילו מתחושה עמומה שמשהו אינו כשורה עם הכלב. במקום זה, אפשר וכדאי לשים לכמה ערכים מדידים שמעידים על מצבו הגופני של הכלב, כגון טמפרטורת גוף, קצב לב וקצב נשימה. על ידי הכרת מדדים אלו והדרכים לבדיקתם תוכלו לקבוע אם כלבכם זקוק לטיפול רפואי ולזהות מצב חירום וטרינרי.

טמפרטורת גוף

בבעלי חיים, חום גוף נמדד בפי הטבעת. הטמפרטורה הנורמלית אצל כלבים היא בין 37.8 ל–39.5 מעלות צלזיוס. בטמפרטורות מתחת ל 37.2 ומעל ל-40 יש ליצור קשר באופן מידי עם הוטרינר המטפל או עם וטרינר חירום.

צבע ריריות

רירית הוא שם כולל לרקמות מפרישות ריר המכסות איברים רבים אצל יונקים: פנים האף ופנים הפה, העפעפיים, האוזניים ועוד. צבען של רקמות אלו מהווה אינדיקציה טובה לתקינות מחזור הדם ולרווית החמצן בדם, שהינם קריטיים לתפקוד תקין של הגוף. אצל כלבים, בודקים לרוב את צבע הרקמה הרירית בתוך הפה – החניכיים. אצל כלב בריא, ללא פיגמנטציה כהה באזור זה, אמור צבען להיות ורוד. אצל כלבים שלהם פיגמנטציה כהה בפנים הפה, ניתן למשוך את העפעף ולבחון את הצבע של צדו הפנימי, האמור להיות ורוד גם הוא. אם אתם מבחינים בצבע רירית חיוור, לבן, כחלחל או צהוב בחניכיים או בעפעפיים, פנו לוטרינר תורן באופן מיידי.

קצב מילוי קפילרי

המונח "מילוי קפילרי" מתייחס לזרימת הדם אל תוך הנימים. קצב המילוי הקפילרי מהווה מדד טוב לתקינות זרימת הדם. כדי לבדוק אותו, לחצו על החניכיים של הכלב עד שתיווצר נקודה חיוורת והרפו. במצב נורמלי, הצבע הרגיל אמור לחזור לחניכיים כעבור שתי שניות. אם זמן חזרת הצבע קצר משניה או ארוך משלוש שניות, צרו קשר עם הוטרינר המטפל או עם וטרינר חירום.

מדידה זו אתם יכולים לתרגל גם על עצמכם – לחצו על הציפורן, ושימו לב כמה זמן לוקח לצבע הורוד שמתחתיה לחזור. גם במקרה זה, טווח הזמן הנורמלי הוא שתי שניות.

קצב הלב

כדי לחוש את פעימות הלב של הכלב הניחו יד על צידו השמאלי של בית החזה שלו, בנקודה בה המרפק המורם של רגל שמאל מתחבר לגוף. עשו זאת כשהכלב רגוע ובמנוחה, שכן סטרס ופעילות גופנית משפיעים על קצב הלב. כשאתם מרגישים בפעימות בבירור, ספרו כמה פעימות מורגשות במשך 15 שניות והכפילו בארבע – זה מספר הפעימות לדקה. הטווח הנורמלי אצל כלבים מגזעים קטנים ואצל גורים הוא בין 120 ל-160 פעימות בדקה. אצל כלבים השוקלים יותר מ-15 ק"ג קצב הלב הנורמלי הוא בין 60 ל-120 פעימות לדקה, וכך הלאה: ככל שהכלב גדול יותר, יש לצפות לקצב לב איטי יותר.

אם יש לכם בבית סטטוסקופ, אתם יכולים לנסות להשתמש בו. ניתן גם לבקש הדרכה מהוטרינר באחד מהביקורים השגרתיים. אם לא הצלחתם לזהות את פעימות הלב, נסו במקום זאת להרגיש את הדופק. המיקום הקלאסי למישוש הדופק הוא העורק הפמורלי, הנמצא בצידה הפנימי של הרגל האחורית, קרוב לאזור המפשעה. הניחו שתי אצבעות בנקודה גבוהה בצד הפנימי של ירך הכלב, ומששו את האזור בעדינות עד שתזהו נקודה בה ניתן לחוש בדופק. טכניקה זו דורשת מעט תרגול, וללמידתה מומלץ במיוחד להיעזר בוטרינר המטפל.

קצב נשימה

מדידת מספר הנשימות בדקה במנוחה והגדרת דפוס הנשימה הינם חשובים ביותר לזיהוי מצב חרום וטרינרי. ספרו את הנשימות במשך דקה כאשר הכלב במנוחה ואינו מלחית (כלומר, אינו מתנשם במהירות כדי להתקרר). זמן טוב לספירה הוא בזמן שינה או מנוחה ורגיעה מוחלטת. קצב נשימה נורמלי אצל כלב ברגיעה הוא 10-30 נשימות בדקה, לעומת כלב מלחית הנושם כ-200 פעם בדקה.

הגדרת דפוס הנשימה חשובה אף היא. בנשימה נורמלית בית החזה מתרחב בשאיפה ויורד בנשיפה והתהליך אינו מלווה במאמץ. נשימה בה הכלב נעזר בשרירי הבטן הינה נשימה מאומצת ואינה נורמלית. קולות נשימה מוגברים, נשימות שטחיות, נשיפה מאומצת והלחתה בלתי פוסקת הינם סיבה מוצדקת להיוועץ בוטרינר מטפל.

אם אינכם בטוחים שהכלב נושם, קחו פיסה דקיקה של צמר גפן, הניחו אותה בסמוך לנחיר או לפה ושימו לב אם הסיבים נעים. ניתן גם להניח מראה קרוב לנחיריים או לפה, ולבדוק אם מצטברים עליה אדים.

המרכז הוטרינרי רעננה מעמיד לרשות תושבי רעננה, כפר-סבא, הוד השרון, הרצליה והסביבה, וטרינר חירום הנותן מענה 24 שעות ביממה. במקרה חירום ניתן ליצור עמו קשר במספר 054-6677066. בשעות פעילות המרפאה ניתן להתקשר גם למספר הרגיל – 1-700-5000-83.

​