מאלף הכלבים גיא תיכון מסביר איך עם קצת סבלנות והרבה התמדה, כל אחד יכול ללמד את הכלב שלו לציית לפקודת "בוא".

רוב האנשים שאני מדבר איתם טוענים שכלבם לא מגיב אליהם כשהם קוראים לו וממשיך בעיסוקיו, בין אם זה לרחרח שיח או עץ או לשחק עם כלב או סתם לשוטט בפארק. ראשית, יש להבין שהטמעת הפקודה הזו לוקחת זמן רב, בייחוד בכלבים בוגרים שאומצו לא מזמן. יש להטמיע את הפקודה במשך פרק זמן של מספר חודשים ולאחר מכן להמשיך לחזק באמצעים שונים את ההגעה של הכלב. לכן, אם לימדתם את כלבכם לבוא אליכם כשתקראו לו עליכם להמשיך לחזק את ההגעה תקופה ארוכה. למעשה, תצטרכו להמשיך לחזק את ההתנהגות הזאת לאורך כל חייו, אבל בתדירות נמוכה ובחיזוקים אקראיים.

סיבה נוספת לכישלון של אנשים רבים בלימוד פקודת "בוא" הוא הנטייה לקרוא לכלב בטון אסרטיבי מדי וכועס. חלקכם נוזף בכלב אם הוא לא מגיע מיד ויש כאלה שאפילו מתקנים אותו עם הרצועה כשהוא כבר הגיע עד אליהם. מנקודת המבט של הכלב, אלו סיבות טובות לא לבוא אליכם. הכלב לא מבין שאסור לו לשוטט או שאסור לו לא להקשיב לכם. מעתה והלאה, כשאתם קוראים לכלב שלכם, עשו זאת בטון מזמין ושמח, כאילו משהו ממש חשוב קרה או הולך לקרות ואסור לו לפספס אותו.

אני חייב לציין, שמעולם לא הצלחתי לגרום לכלב לבוא אליי בטון כועס אלא אם הייתה לי רצועה ביד או אמצעי אכיפה אחר. פפה שלנו אולף בטונים שמחים על בסיס חיזוקים אקראיים והיום הוא מגיע ב-90% מהמקרים גם בסביבה עם גירויים. זכרו! אתם מחזקים על הפעולה האחרונה שהכלב שלכם ביצע. כך שאם תכעסו עליו כשהוא סוף סוף בא הוא יבין שלא כדאי לבוא בפעם הבאה כי כועסים עליו. לכן, לא משנה מה הכלב שלכם עשה בדרך אליכם, תמיד תשמחו כשהוא בא (גם אם הוא מרוח בצואה של סוסים כמו שקרה לי פעם…).
השלב הראשון בתהליך לימוד הפקודה הוא לגרום לכלב להגיב לשם שלו באופן אינטואיטיבי ושמח. כשאתם אומרים את שמו בדקו את התגובה: האם הוא מרים אליכם ראש, האם הוא בא אליכם, האם הוא לא מגיב, האם הוא אדיש וכו'. אם יש תגובה, אתם יכולים לדלג לשלב הבא. אם לא, נסו את התרגיל הבא:

החזיקו צ'ופר והושיבו את הכלב מולכם. חשוב מאוד שזה יהיה צ'ופר "שווה" במיוחד. הכלב שלכם מגדיר מהו מבחינתו חיזוק "שווה". יהיו כלבים שיגיבו מצוין לעוגיית כלבים פשוטה ויהיו כאלה שיגיבו מצוין למאכל בשרי ויהיו כאלה שיגיבו הכי חזק למקלות או לכדור. חשוב מאוד שתמצאו מהו הדבר הזה שהכלב שלכם לא עומד בפניו ומרגיש שהוא חייב לבוא אליכם כדי לקבל. אם מצאתם מהו החיזוק השווה ביותר שהכלב שלכם אוהב תנו לו אותו רק בזמן התרגול ואל תתנו אותו בשום מצב אחר. אם מדובר בכדור, אז חפשו כדור שיהיה לו ערך גבוה יותר מאשר כדורים אחרים (בדיוק כמו עם צ'ופרים שווים יותר ופחות).

ועכשיו לתרגיל: הושיבו את הכלב, חכו שיסתכל לכיוון אחר ובאופן מפתיע אמרו את שמו. אם הוא מגיב מיד צ'פרו אותו. עשו זאת מספר פעמים עד לתגובה אוטומטית. נסו לגרום לו להסתכל לכיוון ראשכם על מנת לקבל פוקוס מלא. לאחר מספר תרגולים התחילו לתרגל בבית מבלי להושיב אותו ולהכינו מראש לתרגיל. שלבו את התרגול באופן טבעי בבית, בטיולים ובכל הזדמנות. במילים אחרות – התחילו בסביבה נטולת גירויים ואט אט עברו לסביבה עמוסת גירויים.

את התרגול של פקודת "אליי" עצמה (או "בוא" לאלה מכם שלא אוהבים את המילה "אליי") נחלק לכמה שלבים:

1. יש לקחת רצועה קצרה ולתרגל עִמה קריאה לכלב ממרחק קצר ולעודד אותו לבוא אליכם. כשהוא בדרך אמרו את הפקודה שבחרתם וצ'פרו מיד כשהוא מגיע. אחרי שקיבל את הצ'ופר אמרו לו לשבת ומיד צ'פרו שוב. הושיבו את הכלב מולכם, עליו ללמוד את המיקום שבו הוא אמור לשבת וחזקו אותו רק על ישיבה מולכם במרחק יחסית קצר. כלבים שלא מתרגשים מליטופים ולא מתחילים לקפוץ ולהשתגע ניתן גם ללטף ולחזק על כך שהגיעו.
   זכרו, קראו לכלב בטון שמח, חכו לתגובה מצידו שהוא שמע אתכם וכשהוא מראה סימנים של התקדמות לכיוונכם אמרו את מילת הפקודה וחזקו על שהגיע ורק לאחר מכן חזקו על הישיבה. בסופו של דבר הישיבה תתחבר עם ההגעה ולא תצטרכו לבקש ממנו לשבת. אל תתעקשו על הישיבה, אם תעשו זאת אתם מורידים את המוטיבציה של הכלב להגיע אליכם.
2. עשו את אותו תרגיל עם רצועת 6 מטר ולאחר מכם עם רצועת 10 מטר (רגילות, לא נמתחות) והגיעו למצב שהכלב שלכם מגיב ממרחק ומגיע עד אליכם ומתיישב. כשהכלב רץ אליכם, השליכו את עודף הרצועה אחורה כך שאם הוא סוטה מהדרך אליכם תוכלו לעצור בעדו ולכוונו אליכם. בנוסף, קחו מספר צעדים אחורה כדי להפוך למעניינים יותר (לכלבים קל יותר לעקוב ולהגיע למשהו בתנועה).
3. קחו את הכלב למקום סגור, אך לא גדול, ותנו לו להסתובב עם רצועה ארוכה עליו (4 מטר יספיקו). חכו שיתעסק במשהו אחר, נסו לקרוא לו בשמו וחכו לתגובה. ברגע שיש תגובה אמרו את הפקודה בטון שמח וחזקו על שהגיע. חשוב מאוד במצבים הללו ליצור הצלחות מרובות לכלב על ידי כך שתקראו לו ממרחק קצר בהתחלה ולאט לאט תתרחקו ממנו ותקראו לו ממרחק הולך וגדל. אין טעם לקרוא ממרחק גדול כבר בהתחלה, כי רוב הסיכויים שהכלב לא יצליח ולא תוכלו לחזק אותו. ככל שתצרו מצבים בהם הכלב יצליח כך תצליחו להטמיע את הפקודה טוב יותר.
   טיפ! הרבה אנשים קוראים לכלב שלהם רק כשהם רוצים ללכת הביתה, כלומר, מבחינת הכלב, נגמר הכיף. ברור שהכלב לא יגיע. קראו לו הרבה פעמים ושחררו אותו חזרה לשחק או לרוץ חופשי. כך הוא לא ידע מתי נגמר הכיף ומתי הוא יחזור אליו.
4. תרגלו מידי פעם את שלבים1 ו-2 תוך מתן חיזוקים אקראיים ובלתי צפויים. כלבים מגיבים מצוין לחיזוקים שהם הכי פחות מצפים להם. כשהם יודעים שיש משהו בסוף התרגיל הם יעשו אותו טוב אבל אם הוא יודעים שאין הם עלולים שלא לעשותו. לכן, אחרי שלימדתם את כלביכם את שלושת השלבים הראשונים חזרו מעט אחורה בתרגילים וחזקו באופן רנדומאלי.
5. שחקו מחבואים עם הכלב. קחו אותו למקום סגור כשאתם לבד והתחבאו במקום כלשהו וכשהכלב מתעסק במשהו אחר קראו לו. כמובן שהוא לא יראה אתכם ויתחיל לחפש. כשהוא ימצא אתכם תגזימו מאוד בתגובת השמחה שלכם. לא חייבים צ'ופר באופן מיידי. חשוב שתהיה הרבה שמחה.הפרס של הכלב בתרגיל הזה הוא משולש: גם מצא אתכם, גם קיבל המון תשומת לב וגם חזר לשחק.
6. להלן תרגיל נוסף שיחזק את הריצה המהירה של הכלב אליכם. השתמשו בעזרתו של מישהו שהכלב מכיר אשר יחזיק אותו עם הרצועה. אתם מחזיקים צ'ופר מאוד שווה ביד ונותנים לכלב רק להריח את היד שלכם וקצת ללקק וכשהוא מאוד רוצה לקחת מה שיש לכם ביד התרחקו מספר צעדים אחורה וקראו לו אליכם. ברגע שמי שעוזר לכם שומע את הקריאה עליו לעזוב את הרצועה ולתת לכלב לרוץ בחופשיות. לא לתקן את הכלב בזמן שהוא מנסה לרוץ, לתת לו קצת לקפוץ מתוך רצון לרוץ. המטרה של התרגיל היא ללמד את הכלב לרוץ אליכם כמה שיותר מהר. לכן, תרגלו 4-5 פעמים עד פעמיים ביום כדי שהכלב לא יתעייף.

זה נשמע ארוך ומסורבל, אבל אם פועלים לפי השלבים תוכלו ללמד את הכלב שלכם להגיע במרבית המקרים. זכרו, הוא לא חייב להגיע אליכם כי אמרתם לו, הוא יגיע כי יוצא לו מזה משהו! המשהו הזה יכול להיות צ'ופר, צומי מוגזם, משחק (מקל, חבל, כדור) ועוד. לכן, אם אתם בטיול ואין צ'ופר חפשו משהו שישמח את הכלב שלכם לקבל כפרס ותוכלו להשתמש בו.

גיא תיכון הוא מאלף כלבים המתמחה בטיפול התנהגותי בכלבים.