כמה ובמה יש להאכיל ארנב? איך יש לטפל בארנבת לאחר לידה? כיצד יש לסדר כלוב כך שיתאים לגידול ארנבים? תשובות לשאלות אלה ועוד במאמר זה, הסוקר את כל המידע הבסיסי הנדרש לחובבי המכרסם בעל האוזניים הארוכות.

תזונה

הארנב לועס היטב את מזונו (120 תנועות לסת בדקה ותנועת לשון מתואמת), מסתגל בקלות לריכוז סיבים גבוה במזון, ומעכל במהירות. כמו כן, ארנבים אוהבים מאוד חומרים מתוקים ומעדיפים לרוב מאכלים המכילים מולאסה או סוכרוז על פני מאכלים נטולי סוכר. על כן, כדי כדי לעודד אכילה אצל ארנב סרבן, ניתן לערבב את המזון הרגיל שלו בריבת פירות.

התזונה האופטימאלית לארנב מבוססת ברובה על חלקי פירות רכים ועסיסיים בצירוף כמויות קטנות של סיביות תזונתיים לעידוד תנועתיות מעיים. ניתן גם להאכיל ארנבים במזון מסחרי, הנמכר בצורת כופתיות נוחות ומאוזנות דיאטטית. עם זאת, יש להיזהר מהאכלה בכופתיות ללא הגבלה, משום שהיא גורמת להשמנת-יתר ולצואה רכה. יש להאכיל לפי המינון המומלץ המופיע על פני האריזה, שנקבע לפי משקל הארנב. ארנב במשקל 3-2 ק"ג, למשל, יואכל ב-100 עד 200 גרם כופתיות ביום. בכל מקרה, בין אם הארנב אוכל פירות או כופתיות, זמני ההאכלה המומלצים הם מוקדם בבוקר ובלילה.

ארנבות אחרי לידה יש להאכיל בשיטה הבאה: חמישה ימים אחרי הלידה (לא מיד כדי שלא יהיה עודף יצור חלב ודלקת עטינים) מעלים את כמות הכופתיות היומית ב-150 גרם. לאחר חמישה ימים נוספים מעלים את המינון ב-150 גרם נוספים, וכך הלאה עד שהארנבת משאירה חלק מהמזון בקערה. הורדת כמות המזון חזרה למינון של לפני הלידה תתבצע באותו אופן, רק הפוך. בגיל 21 יום לחיי הארנבונים יתחילו אלו "לשחק" עם הכופתיות. נא לא להיבהל אם האם מתחילה לאכול את הצואה של עצמה או של הארנבונים. קופרופאגיה (אכילת צואה) 3 עד 8 שעות אחרי האכילה, היא תופעה נורמלית אצל ארנבות אחרי לידה.

בעיות התנהגות

ארנבים אוהבים לחפור לשם הגנה עצמית, דבר שעשוי לעתים לגרום בעיות. החופרים הבעייתיים ביותר הם הנקבות ההרות או נקבות בהריון מדומה. אלו יכולות לחפור עמוק מאוד, ולכן כדאי להקיף את הכלוב ברצועת בטון בעומק של כ-30 ס"מ או בגדר תיל כדי למנוע בריחה.

כשמנסים להפחית את כמות המזון שנותנים לארנב, עשוי הדבר להוביל לבעיות התנהגותיות כמו תלישת פרווה והשחתת שטיחים, רהיטים, נעליים וכבלי חשמל. שעמום והתנהגות הרסנית ניתן למנוע על ידי הוספת לתפריט היומי של מזון עשיר בסיבים תזונתיים כגון עשב טרי, שחת, אספסת יבשה או לחה ומגוון ירקות. לאותה מטרה ניתן גם לספק לארנב עצם מתאים ללעיסה כמו חתיכה של עץ פרי או צעצוע לעיסה מפלסטיק. בכל מקרה, שינויים בתזונה מומלץ תמיד לבצע באופן הדרגתי.

מים

תצרוכת המים של ארנבים גבוהה לעומת זו של חיות מחמד אחרות: 50 עד 150 מ"ל לק"ג. ארנב ששוקל 2 ק"ג, לדוגמה, יצרוך בין 100 ל-300 מ"ל מים ליום, שהינם שקולים לצריכת המים היומית של כלב במשקל 10 ק"ג.

כשמונעים מזון מארנבים הם מפתחים פולידיפסיה (שתיית יתר). אחרי מניעת מים במשך שלושה ימים תגדל תצרוכת מים פי חמש. לעומת זאת כשמונעים מהם מים תצרוכת המזון שלהם יורדת. יש לדאוג שלארנב יהיו מים זמינים תמיד. אם משתמשים בבקבוקים עם פיית שתייה יש לדאוג לנקות אותם מדי יום. אם אתם מעדיפים קערת מים, בחרו בקערת מים כבדה ועם דופן גבוה מקרמיקה, כדי שהארנב לא יהפוך את הקערה ולא יכניס לתוכה את כפות הרגליים תוך כדי שתייה. הרטיבות שגורם מנהג זה עלולה להוביל למחלת עור WET DEW LAP DISEASE ושנגרמת על ידי חיידק הפסאודומונס.

תנאי גידול

ארנבים ניתן לגדל בסביבה פתוחה או סגורה, אך בכל מקרה כדאי לדאוג להם למקום מסתור שבו יוכלו להרגיש בנוח כאשר הם מפוחדים. לרוב הם יעשו צרכיהם באזור קבוע, וניתן לנצל זאת כדי להרגילם להשתמש בארגז צרכים. אם הבאתם ארנב חדש לבית, הכניסו אותו כל כמה דקות לתוך ארגז הצרכים, וכך הוא יתרגל להשתמש בו. למרות האמור לעיל, זכרים יבחרו לעיתים להפריש צואה מחוץ לאזור הקבוע. צואה זאת, שהינה ריחנית במיוחד, משמשת את הזכרים לסימון טריטוריה. היו מוכנים לכך שארנבים אוהבים ללעוס ולכרסם כל חפץ בסביבתם, ועל כן להרחיק מכבלי חשמל וצמחים רעילים כגון שיחי דיפנבכיה סגווין (Dumbcane) והרדוף הנחלים (Nerium Oleander).

אם אתם רוצים לגדל את הארנב בכלוב סגור, דאגו לו לכלוב חיצוני שיאפשר לו לנתר בחופשיות לפחות שלושה ניתורים (1.5 עד 2 מטרים). ניתן גם להוסיף מדפים בגובה של עד 2 מטרים, שעד אליו יטפסו הארנבים ברצון.

לאחר שרכשתם כלוב בגודל מתאים, חלקו אותו לשני חלקים, אחד לרביצה ולשינה והאחר לפעילות. את תחתית הכלוב אטמו במצע פלסטיק ואת התקרה ברשת תיל. על פני מצע הפלסטיק ניתן להניח ריפוד קש. בכל מקרה, אסור בשום פנים ואופן לשים שני ארנבים זכרים באותו כלוב, מחשש לקרבות קטלניים.

דעו כי ארנבים עמידים יותר לקור מאשר לחום. בין היתר, הדבר נובע מכך שמפני קור הם יכולים להתגונן על ידי רעידות, אך אינם יכולים להזיע כהגנה מפני החום, פרט להזעה קלה מבלוטות זיעה בשפתיים. גם הקירור על ידי הלחתה (הוצאת הלשון והתנשפות) אינו יעיל אצל ארנבים. הסכנה מחמירה עוד יותר משום שבתגובה לחום, שלא כמו בני אדם, הם מפחיתים את צריכת מים במקום להעלות אותה. בקיצור, חשוב לדאוג לארנב למחסה מוצל היטב, ולמקום שבו הטמפרטורה אינה עולה לעולם על 28 מעלות צלזיוס.

חיות מחמד כמו חתולים עשויות להיות מסוכנות לארנבים, ועל כן יש למנוע מהן כל גישה לארנב. חזירוני ים מסתדרים היטב עם ארנבים, אך יש להימנע מכך כיוון שארנבים עשויים להיות נשאים של חיידק הבורטדלה ברוכוספטיקה (Bordetella Bronchoseptica) שאינו פוגע בארנבים, אך הינו מסוכן לחזירוני הים.

ערכים פיסיולוגיים

• משקל גוף: זכר בוגר 2-3 ק"ג, ונקבה בוגרת 2-6 ק"ג
• משקל בלידה: 30-8 גרם
• חום גוף נורמלי במדידה רקטלית: 38.5 עד 40 מעלות צלזיוס
• קצב לב נורמלי: 180 עד 250 פעימות בדקה
• קצב נשימה נורמלי: 30 עד 60 נשימות בדקה
• הפרשת צואה יומית נורמלית: 5 עד 18 גרם לק"ג במשקל החיה
• תצרוכת מים יומית ממוצעת: 50 עד 150 מ"ל לק"ג
• הפרשת שתן נורמלית: 10-35 מ"ל לק"ג ביום
• גיל הבגרות המינית: בין 22 ל-52 חודשים, הן אצל זכרים והן אצל נקבות
• תוחלת חיים: 60 עד 72 חודשים לזכר, ו – 24 עד 36 חודשים לנקבה.
• משך הריון מדומה: 16 עד 17 יום
• משך הריון אמיתי: 30 עד 33 יום
• מספר גורים בשגר: 4 עד 12 ארנבונים

חשוב לדעת

לארנב עצמות שלד דקות במיוחד, ועל כן יש לנהוג בהם במשנה זהירות. בשום פנים ואופן אין להרימם מהאוזניים, אלא בלפיתה מהעורף תוך כדי תמיכה ברגליים האחוריות. בעיות בריאות נפוצות אצל ארנבים, שדורשות ביקור אצל הוטרינר הן סקביאס באוזניים, גדילת יתר של הטוחנות ושפשופים במפרקי רגל אחורית מרצפת. בהחזרת ארנב לכלוב הקפידו תמיד להכניס תחילה את פלג גופו האחורי כשפניו מופנות אליכם.