סיפורו של בנג'ו, כלב מעורב ששכח להזדקן, התמודדות מסוג אחר עם תהליך סרטני אגרסיבי משך שנים.
בנג'ו מטופל במרפאתנו מזה כעשור. כיום נכון לשנת 2011 בנג'ו בן כ- 18. יש לראות אותו כדי להבין מדוע דברים אלו נכתבים. כלב במשקל בינוני אשר שימר את חיוניותו, הוא נמנה על אותם כלבים אשר מסרבים להזדקן; נע בקלילות, נראה צעיר בכעשור מגילו האמיתי. עם זאת לפני כשלוש שנים אובחנה מאסה שהתפתחה על כתפו של בנג'ו כממאירה, בביופסיה שנלקחה אובחנה ליפוסרקומה, גידול שפעמים רבות נוטה להתנהג באופן אגרסיבי ומעניק פרוגנוזה גרועה. הוחלט עם בעליו של בנג'ו לנסות ולהסיר את הגידול, בניתוח התברר כי הגידול מפושט וחדר בנקודות רבות לשרירים באיזור הכתף, הניתוח האגרסיבי שבוצע אז הותיר אותנו לא אופטימיים לגבי עתידו של בנג'ו, זאת עקב היעדר האפשרות לבצע הסרה מלאה ולנקות את גבולות הגידול.
בנג'ו שב לאיתנו והפתיע את כולנו, כך חלף הזמן, במשך שלוש שנים גדל אט אט הגידול שוב אך לא הפריע במאום למהלך חייו של בנג'ו, לאחרונה (כמעט 3 שנים אחרי!!!) הגיע הגידול למימדים מטרידים והחל לוחץ על מפרק הכתף כשהוא מייצר כאב וקושי בתנועה. בנג'ו בן 18, חיוני כתמיד, סובל מנוכחות תהליך סרטני לא פשוט, מה עושים? אחרי מחשבה רבה החליטו בעליו ללכת על זה ולהכניסו לניתוח בסיכון גבוה, בגלל רגישות מיקום הגידול, מימדיו, היותו מפושט ללא גבולות מסודרים וברורים וכמובן גילו הגריאטרי של בנג'ו.
הניתוח הצריך יצירתיות רבה. נאלצנו להסיר רקמת שריר לא מועטה אשר הייתה כמקשה אחת עם רקמות הגידול שגדלו פרא. הגידול התבטא בכיסים במימדים שונים אשר היו מלאים ברקמה אשר עברה תהליך נמקי. חלק גדול מתהליך הניתוח בוצע בלייזר כירורגי. מכשיר הלייזר מבצע את החיתוך באמצעות אידוי ללא התחממות הרקמה הסובבת ופגיעה בה. מאפשר חיתוך עם פחות דימומים, פחות כאב, אוטם כלי לימפה- פחות נפיחות מקומית, ונהדר בגידולים מכיוון שמאפשר הסרה נקיה יותר של גידולים ממאירים.
אחרי הסרה מאוד אגרסיבית חל שנמשכה שעות ארוכות ביצענו מעבר נוסף על כל איזור הניתוח באמצעות הלייזר בניסיון לנקות עד כמה שניתן את האיזור מתאים ממאירים כדי לעכב את החזרתיות של הגידול. בנג'ו נהנה במהלך הניתוח ולאחריו מפרוטוקול כאב מפנק אשר מנע כל חוסר נוחות ואף השתחרר הביתה עם מדבקת פנטניל שהודבקה על בית החזה ונחבשה. מדבקה זו משחררת משך 72 שעות בשחרור מושהה פנטניל, חומר משכך כאבים יעיל ביותר.
אז למה אנו מספרים לכם את כל הסיפור הזה? ובכן רובנו נוטים להאמין שאין כל טעם במהלכים שכאלו. הנה לכם מקרה שמעורר קצת מחשבה. בנג'ו החל את התהליך בגיל 15 כשהוא כבר מיצה את תוחלת חייו לכאורה, נכנס לניתוח, אז לפני 3 שנים שנחשב חסר סיכוי, זכה לעוד שלוש שנים נפלאות וכעת לאחר ההסרה האגרסיבית החוזרת, נחכה ונראה. אז כן זו לא מילה גסה לנתח כלב בגיל מתקדם, אם עושים זאת נכון מבחינת בדיקות מקדימות, ומקפידים על הכנה לניתוח ועל מהלך ניתוח נכון, זהיר וקפדני, אין כל מניעה לעשות זאת. כך גם בהתייחס לניקויי שיניים בכלבים בגיל מתקדם או טיפולים אחרים.
ודבר נוסף: אפשר כבר להבין שזיקנה איננה מחלה. עלינו לפרק מושג זה לתחלואים השונים אשר עשויים להתפתח ברבות השנים בזקנתנו/זקנתם עקב "עייפות החומר". ניתן למתן תהליכים, לטפל ואף למנוע על ידי בדיקות שגרתיות מקיפות מדי חצי שנה מגיל 7 לערך.
מה עוד נאמר? כל הכבוד לבעליו של בנג'ו, אשר רואים בו ילד לכל דבר, רואים את המחויבות שלהם כלפיו אינם חוסכים ממנו דבר, כה לחי וכן ירבו, אותם אנשים אשר מאפשרים לחיית המחמד שלהם עדנה אף בזקנתם.