מגפת המילניום אינה פוסחת על בעלי החיים. זמינות המזון ותרבות המזגן מראות את אותותיהן גם אצל חיות הבית, ונכון להיום אחוז ניכר מתוכן סובל ממשקל עודף. כפי שהתופעה אינה בריאה לנו, כך גם כן היא אינה בריאה לבעלי החיים ופוגעת בהם.
השמנת יתר אצל חיות-מחמד מוגדרת כמצב שבו משקל הגוף של החיה עולה על המשקל האופטימלי ב-15% או יותר. ההערכה היא שכ-44% מכלל הכלבים ולפחות 12% מהחתולים הם בעלי משקל עודף. השמנת היתר נפוצה יותר ככל שגיל חיית המחמד עולה וכן, בקרב נקבות יותר מאשר בקרב זכרים. היא גם נפוצה יותר אצל חיות מעוקרות/מסורסות, אבל אנו מאמינים שהחשיבות והתועלת בעיקור ובסירוס עולה על סכנת ההשמנה שכרוכה בה.
בעל חיים הסובל ממשקל עודף חשוף הרבה יותר לכל סוגי המחלות. בעלי חיים שמנים נוטים להיות פחות אקטיביים, פחות עמידים לשינויי מזג אוויר, להראות סימני הזדקנות מהר יותר ולפתח סוכרת, בעיות הקשורות בשלד ובלב, דלקות לבלב, בעיות פוריות, קשיי המלטה ובעיות עור. ההשמנה גם מלווה בפגיעה בשיווי המשקל ומגדילה את הסיכון לפגיעות טראומתיות ולמחלות אורטופדיות בגלל שחיקה עזה של עצם הסחוס ועומס כבד על מפרקים.
השמנה בכלבות מתחת לגיל שנה מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן העטין ובסוגי סרטן נוספים בכלבים משני המינים. חתולים בעלי משקל עודף הם בקבוצת סיכון למחלה קטלנית הנקראת השתמנות כבד או כבד שומני, שפירושה היסתמות של הכבד משומן. באופן ממוצע, בעל חיים בעל משקל תקין יחיה בן שנה לשנתיים יותר מבעל חיים הסובל מעודף משקל.
זיהוי השמנת יתר
אם אתם לא בטוחים אם הכלב או החתול שלכם שמנים מדי, הדרך המעשית ביותר לגלות היא לבדוק את כמות השומן מעל הצלעות. הניחו את ידיכם על בית החזה של החיה כאשר האגודלים על גבה. אם הצלעות מורגשות בקלות, כנראה שמשקלהּ נורמלי. אם אתם חשים בשומן בין העור לצלעות או שהצלעות מורגשות בקושי, מדובר בעודף משקל מתון. אם אינכם חשים בצלעות כלל, חיית המחמד סובלת מהשמנת יתר. בקרב חיות מסוימות, בעיקר חתולים, בטן המידלדלת מטה או מהצדדים יכולה להצביע על השמנת יתר. בכל מקרה, האבחון דורש אישור של הוטרינר, שיכול גם לשלול מצבים רפואיים אחרים שיכולים להיראות כהשמנת יתר. חשוב, למשל, לאשר שחיית המחמד באמת סובלת ממשקל עודף ולא מגלה סימנים של מחלת לב או בעיה בכליות, למשל.
גורמים להשמנה
ישנם גורמים רבים התורמים להתפתחות השמנת יתר, וביניהם כאלו שעליהם אין לנו שליטה, כמו נטיות תורשתיות, גזע, מין וגיל. עם זאת, ישנם גורמים בהם אנו יכולים לשלוט וחשוב להיות ערים להם: האכלת יתר מגיל מוקדם, חשיפה למזונות משמינים, פעילות גופנית, הריון והשפעות פסיכולוגיות. במרבית המקרים, השמנת היתר נגרמת כאשר חיית המחמד צורכת יותר קלוריות ממה שהיא מוציאה. כלומר, אוכלת יותר מדי, עושה מעט מדי פעילות גופנית או שניהם יחד. אכילת יתר היא לעתים תוצאה של טעמם המושך של המזונות המסחריים של ימינו. עם זאת, הגורם המכריע לכך הוא מתן שאריות, חטיפים ומזונות נוספים לחיית המחמד. פעילות גופנית מופחתת ללא התאמה של כמות המזון שצורך בעל החיים תורמת להשמנה, כמו גם אכילה מתוך שעמום. סירוס/עיקור כמעט ומכפילים את הופעת השמנת היתר בחתולים ובכלבים משני המינים. האכלת יתר של גורים מגדילה את סיכוייהם להשמנת יתר בבגרות כי היא גורמת להגדלת מספר תאי השומן בגופם. אם תאפשרו לחיית המחמד שלכם להתפתח ולגדול תוך השמנת יתר, רוב הסיכויים שהיא תסבול מכך גם בבגרותה.
טיפול
הטיפול בהשמנת יתר ללא סיבוכים הוא הפחתת צריכת הקלוריות והגברת הוצאת האנרגיה. הדרך הטובה להשיג זאת היא באמצעות האכלה במזון עשיר בסיבים תזונתיים, מופחת שומן ובעל צפיפות קלורית נמוכה יותר. בדרך זו חיית המחמד יכולה להמשיך ולאכול מזון בנפח פחות או יותר זהה לזה שהיא מורגלת אליו ואף לשְׂבּוֹע. חשוב להציב מטרות להתקדמות. יש צורך בשקילות תקופתיות וקביעה תוך כמה זמן מעוניינים להגיע למשקל היעד ומהו. רצוי לערוך שקילה מדי שבוע, כאשר השעה הטובה ביותר לכך היא בבוקר, לפני הארוחה.
עקבו אחרי הוראות הוטרינר לגבי ההאכלה במזון המיוחד. חלקו את מנת ההאכלה היומית לשלוש או ארבע ארוחות ביום והקפידו שבשעת הכנת האוכל והארוחה שלכם תהיה חיית המחמד מחוץ למטבח. זה ימנע תחנונים קורעי לב ונשנוש בין הארוחות. כמו כן, אם יש לכם יותר מחיה אחת, האכילו את זאת הסובלת מהשמנת יתר בנפרד מהאחרות.
מרבית חיות המחמד מקבלות בהסכמה מזונות דיאטטיים. אם החיה שלכם היא מהמעטות שמסרבות לכך, נסו לחמם את המזון המשומר לטמפרטורת הגוף. עם כלבים, נסו לערבב מזון יבש במים חמים ולהגיש כעבור 10 דקות. אל תנסו זאת עם חתולים. שיטה יעילה גם אצל כלבים וגם אצל חתולים היא ערבוב המזון הדיאטטי עם המזון הקודם, תוך הגדלת הכמות היחסית של המזון הדיאטטי בהדרגה במשך 10 ימים עד להאכלה במזון הדיאטטי בלבד. היו סבלניים אך תקיפים עם חיית המחמד שלכם, היות וההצלחה או הכישלון של הטיפול תלויים במידת הדבקות בדיאטה החדשה. עם זאת, חשוב להדגיש שלחתולים אסור לעבור 48 שעות מבלי שיאכלו. אם חתולכם לא אוכל במשך יומיים, צרו קשר עם הוטרינר באופן מיידי!
לאחר ירידה משמעותית במשקל, יש לבצע בדיקות תקופתיות שיסייעו בשמירת המשקל הנמוך. הפחתת המשקל תשפר את הופעת חיית המחמד ואת בריאותה וגם תאריך את חייה ותגביר את הנאתה מהם. פעילות גופנית עלולה שלא להתאים לבעל חיים שאינו בריא, אך אם הוטרינר ממליץ על כך, הקפידו על אימונים סדירים. הפעילות הגופנית בריאה ומעלה את סיכויי ההצלחה של תכנית ההרזיה.
אם עולות שאלות, אל תהססו ושאלו את צוות המרפאה הוטרינרית שנמצא שם על מנת לסייע לכם להצליח בתכנית ההרזיה של הכלב או החתול שלכם, וישמח לענות על כל שאלה.