מדריך מעשי לגידול חמוסים, תזונה, ממשק, נתונים פיסיולוגיים ועוד
חמוס
כיום חיית המחמד הרביעית בארה"ב בדירוג השכיחות ופופולריות. החמוס נמנה על הטורפים (carnivores ) משתייך למשפחת הסמוריים, נמנים על משפחה זו גם: הלוטרה, בואש סמור ועוד… החמוס מבויית כבר אלפי שנים ואינו חיית בר, שימש בעבר (ואף כיום) לציד מכרסמים ולהברחת ארנבים ממחילותיהם (ומכאן שמם ferreting או בשמם המלא Ferret mustela putorius furo).
שוקלים רכישת חמוס?
הנה מספר שאלות…
- האם אתם ערוכים כלכלית להוצאות על מזון, מוצרים וטיפולים רפואיים?
- האם יש באפשרותכם להשגיח על החמוס כ 3 שעות ביום לפעילות ומשחקים מחוץ לכלוב
וכן לניקוי הכלוב וטיפול בחמוס? - האם אתם סובלניים?
- האם תגלו אורך רוח כלפי הנזקים הפוטנציאליים שיגרום החמוס?
- האם תערכו שינויים בבית להגנת החמוס והריהוט?
- האם יש בבית חיות מחמד אחרות?
אם עברנו שלב זה, נמשיך למספר אמירות:
- החמוסים הם נאמנים, אינטליגנטיים, שובבים, אוהבי משחק ומשעשעים מאד.
- חמוסים דורשים אחריות רבה הן מבחינת השגחה וטיפולי שגרה וכן מבחינה רפואית.
- קל לרצות חמוסים, הם דורשים בילוי של לפחות 3 שעות מחוץ לכלוב דורשים חום ואהבה, וכן יש לשמור על ניקיונם, ניקיון סביבתם וביטחונם. שאר זמנם מוקדש לשינה 15-18 שעות ביממה. קל לאמנם לעשיית צרכים בארגז חול.
- הסיכון בנשיכת חמוס נמוך מהסיכון של נשיכת כלב או חתול. חמוסים צעירים נוגסים קלות בעת משחק אך מפסיקים בבגרות. רק מתוך פחד, מחלה וכדומה קיים פוטנציאל נשיכה.
- חמוסים אינם חיות בר או מכרסמים, בהיותם שייכים למשפחת הסמוריים הם מדיפים ריח, ניתן לנטרל משמעותית את הריח על ידי עיקור או סירוס.
- חמוסים אשר אינם משמשים לרבייה חייבים להיות מעוקרים/מסורסים מטעמים בריאותיים. הנקבות ללא זכר, תיכנסנה לייחום מתמשך ולבסוף ימותו מאנמיה אפלסטית. הזכרים יהפכו לאגרסיביים כלפי זכרים אחרים ללא סירוס וכן יפיצו ריחות מאד לא נעימים.
- חמוס מבוהל עשוי לשחרר את תכולת הבלוטות האנליות ולהפיץ ריח מאד חזק. חמוסים רבים נמכרים אחרי ניתוח להסרת הבלוטות אך כיום ההתייחסות להסרת הבלוטות היא שלילית ואנו ממליצים שלא לנתח את החמוס. חמוסים המקבלים חום ואהבה ואינם מפוחדים, לא ישחררו את תכולת הבלוטות. על כל גופם בלוטות נוספות.
- אל תשאירו את החמוס ללא השגחה עם ציפורים, אוגרים, גרבילים, שרקנים, עכברים, חולדות, ארנבים, צ'ינצ'ילות או זוחלים. חמוסים יראו בהם מזון או יהרגו אותם כך סתם מתוך משחק.
תזונה
צרכים תזונתיים:
יש חשיבות גבוהה לתזונה נכונה. החמוס הוא carnivore כלומר אוכל בשר ולכן דורש רמה גבוהה של חלבון, לפחות 34% , לפחות 20% שומן.
לחמוסים מע' עיכול קצרה מאד ולכן נחוץ להם חלבון מן החי בעל נעכלות גבוהה. מזונות בהם מקור חלבון צמחי מוצג ראשון ברשימת המרכיבים אינו ראוי לחמוס.
המזון הרצוי לחמוס הוא מזון יבש לחמוסים, אך האלטרנטיבה המקובלת היא מזון לחתולים מאיכות גבוהה מאד. מזון לא ראוי יגרום לבעיות בריאותיות כמו אבנים בכליה ושלפוחית שתן, תת תזונה, פרווה ירודה ובעיות אחרות.
תפיסה חדשה גורסת כי ניתן לספק לחמוס גם בשר של ממש כתוספת למזון היבש, עוף מבושל- כבדי עוף, לבבות, עוף עם העור ושומן ואפילו עוף חי אחרי הקפאה (נתון לויכוח-מקור למחלות, טפילים וכו'), קיימים אף מגדלים הנותנים לחמוס ללעוס את קצותיהן של עצמות (זהירות לא לתת עצמות של עוף אלא את קצותיהן הרכים)- מח העצם מכיל מרכיבים תזונתיים חשובים.
http://www.trifl.org מתכון לחמוסים.
יש לספק לחמוס מזון ומים זמינים 24 שעות ביממה, החמוס לא יאכל מעבר לצרכיו לרוב.
בגלל חילוף החומרים הגבוה של החמוס יתאפיין בארוחות רבות במהלך היממה.
מים יש לשים בקערה כבדה שאין ביכולתו להפוך. כמו כן ניתן לתלות בקבוק שתייה. לעתים יש להחליף את המים והאוכל פעמיים ביום, זאת במידה והחמוס משחק עם מזונו ו"מטביע" אותו במי השתייה.
החמוס עשוי לאפסן מזון במקומות שונים, מזון אשר עשוי להתקלקל, לכן יש להשגיח ולסלק מזון לא טרי מהכלוב כדי שלא יאכלו ויחלו.
אין לתת בשום אופן מזון לכלבים או גורי כלבים. מזון זה אינו מכיל טאורין, מרכיב מזון החיוני לעיניים ולבריאות לב כלי דם. כמו כן במזון כלבים מקור חלבון צמחי גבוה יותר ביחס לחלבון מן החי.
בגלל צינור העיכול הקצר מתקשים החמוסים לעכל חלבון מן הצומח.
לחמוסים אין CECUM (החלק הראשון של המעי הגס, נקרא גם המעי האטום) המשמש לפירוק מרכיבים צמחיים.
חלבון צמחי אינו רעיל לחמוס, אך דיאטה עשירה בחלבון מן הצומח וענייה בחלבון מן החי תביא לבסוף לתת תזונה, חולי ואף מוות. לכן תוספות של ירקות ופירות יש לתת מעט מאד ומוטב לא לתת כלל.
חטיפים ממקור בשרי הם אלטרנטיבה עדיפה.
חמוסים מזדקנים- בחמוס מעבר לגיל 4, נבחר לעתים לעבור לדיאטה ובה רמת חלבונים נמוכה יותר, לדוגמא מזון פרמיום לחתול בוגר עשוי להתאים. חמוסים זקנים עשויים לפתח כשל כלייתי ודיאטה עם רמת חלבון פחותה עשויה להוריד מהעומס על הכליות.
החלפת סוגי מזון בחמוסים- בכדי למנוע הרגלי אכילה בררניים הרגל את החמוס לסוגי מזון מאיכות גבוהה מסוגים שונים עוד בצעירותו (העדפותיהם הקולינאריות נקבעות בחצי השנה הראשונה לחייהם). דבר זה ימנע בעתיד הרעבה עצמית פוטנציאלית במידה ויגמר המזון בו מורגל החמוס או יופסק ייצורו.
הדרך הטובה ביותר להחלפת סוג מזון היא ערבוב בין החדש לישן תוך שינוי הדרגתי של היחסם ביניהם אט אט לטובת המזון החדש משך ימים עד שבועות.
ניתן גם לשמור מעט משני המזונות יחדיו סגורים בתוך שקית אטומה וכך הריחות יתערבבו והמזון לא יראה זר לחמוס.
דרך נוספת להרגיל חמוס למזון דש היא לערבב את המזונות המעורבבים במים ולחמם מספר שניות במיקרוגל, אחרי כן ניתן גם לטפטף מספר טיפות של פרטון (תוסף מזון לחמוסים). חימום המזון במים מעלה את ניחוח המזון ומסייע בערבוב הריחות. אחרי כל אלו יש לסלק כל שיירי מזון שלא נאכלו מכיוון שאלו מועדים לקלקול מהיר.
צ'ופרים- אנו מאד אוהבים לתת חטיפים לחמוס. האושר העילאי בקבלת חטיפים גורם לנו לרצות לתת להם כל היום, אך יש להקפיד לא להפריז במתן חטיפים וודאי שלא חטיפים שאינם מתאימים לתזונת החמוס.
יש להשתמש בצ'ופרים המיועדים לחמוסים ולא לתת יותר מ 2-3 ביום, אפשר לתת מספר טיפות של תוסף חומצות שומן, החטיף הטוב ביותר יהיה על בסיס בשרי ויכיל חלבונים חומצות שומן ויטמינים ומינרלים וללא סוכר.
אין לתת לחמוס כמויות גדולות של פירות וירקות (אם בכלל). הדבר יכול לגרום לתת תזונה, שלשולים וחסימות מעיים.
לחמוס צינור מעי צר מאד ואין ביכולתו לעכל חומר צמחי היטב. פיסה קטנה של גזר או קליפת תפוח עשויה לגרום לחסימת מעיים ולסכן את חיי החמוס. אם אתם מוכרחים לתת פירות וירקות כחטיף, ערבבו כמה סוגים ורסקו לעיסה, יש לתת מעט מאד אחת לשבוע לערך. צימוקים ובננות מכילים הרבה סוכר ומומלץ להימנע או לתת מעט מאד. כדי למנוע חסימות מעיים מומלץ לא להאכיל בגזר לא מבושל או כל ירק/פרי אחר שקשה במרקם (ניתן לבשל ולרכך לפני האכלה).
ניתן לעשות שימוש בתוספי תזונה לחמוסים כצ'ופרים.
אין לתת לחמוס מוצרי חלב, ממתקים, אגוזים, שוקולד חטיפים מתוקים או מלוחים משלנו. הרשימה אינה נגמרת כאן אך יש לדעת ככלל כי מרכיבים מסוימים יגרמו נזק רב ואף מוות. מוצרי החלב יגרמו להפרעות עיכול, מוצרים אחרים כמו האגוזים שהוזכרו אינם נעכלים על די החמוס ויגרמו לחסימת מעיים פוטנציאלית. ככלל לא ניתן לחמוס חטיפים המכילים סוכר, קפאין אלכוהול, משקאות תוססים, יין בירה… החמוס יכול למות ממינון יתר של מלח, אין לתת לחמוס צ'יפס או חטיפים מלוחים שונים.
אפשר לתת מעט ביצה מבושלת, עוף מבושל (ללא תיבול), או גרבר עוף כחטיף.
תוספי ויטמינים-כאשר החמוס מקבל מזון מאיכות גבוהה אין צורך ממשי בתוספים, ניתן לתת תוספים כמו פרטון או פרוויט אך לא להפריז בכמויות ולעתים יש לתת אף פחות מהמומלץ על עטיפות המוצרים המסחריים.
למידע נוסף ולחמוסים למכירה: בית החמוס.