הממתק התמים למראה שאהוב כל כך עלינו בני האדם הוא מסוכן ומזיק לכלבים. תאוברומין, חומר פעיל המצוי בשוקולד, עלול לגרום לפגיעה במערכת העצבים, פגיעה בלב ואף למוות.
בשל חשיבות המסר של מאמר זה, נפתח דווקא בשורה התחתונה: שוקולד, אחד מהמרכיבים הנפוצים ביותר באוכל שלנו הוא רעיל לכלבים ולחתולים, ועל כן יש למנוע כל אפשרות שהם יצרכו ממנו. רוב האנשים אינם מעלים על הדעת שמה שהוא כה בלתי-מזיק לנו יכול להיות מסוכן כל כך לחיות המחמד שלנו, ועל כן, לצערנו, אין זה דבר נדיר לשמוע על מקרים של הרעלת שוקולד קטלנית בכלבים. למרות ששוקולד הוא רעיל גם לחתולים, הכלבים הם הנפגעים השכיחים ביותר ממנו מהסיבה הפשוטה שהם מחבבים את הטעם המתוק ויודעים לחפש ולמצוא דברי מתיקה בבית.
הסיבה ששוקולד רעיל לכלבים אך לא לבני אדם היא שאנו מפרקים ומפרישים החוצה ביעילות רבה יותר שני חומרים בשוקולד שמשפיעים רבות על הגוף: תיאוברומין וקפאין. חומרים אלו, ובמיוחד תאוברומין, מגבירים את פעילות מערכת העצבים המרכזית והמערכת הקרדיווסקולרית (לב וכלי-דם), מעלים את לחץ הדם וגורמים לבחילות ולהקאות. זמן מחצית חיים של תיאוברומין בכלב הוא 17.5 שעות, כלומר הוא משפיע עד כ- 35 שעות מרגע צריכתו.
סוגים מסוימים של שוקולד הינם רעילים יותר מאחרים. לדוגמה, שוקולד מריר לבישול יכיל בערך פי 10 תיאוברומין לעומת שוקולד חלב. שוקולד לבן מכיל כמויות מזעריות של תאוברומין, והסיכוי להרעלה מאכילת שוקולד לבן הינו קטן ביותר. באבקת קקאו 29 מ"ג תאוברומין בגרם, בשוקולד מריר לבישול 16 מ"ג לגרם, בשוקולד חלב 5.7 מ"ג לגרם ובשוקולד לבן – כמויות זניחות. כמויות הקפאין הינן נמוכות בשוקולד ביחס לתיאוברומין ועיקר סימני ההרעלה מיוחסים להשפעת התיאוברומין.
נדרשים בין 100 ל-150 מ"ג לכל ק"ג ממשקל גופו של הכלב כדי לגרום להרעלה. כלומר אם הכלב הוא לברדור ממוצע השוקל 30 ק"ג, עליו לצרוך 4500 מ"ג תאוברומין, כלומר כשלוש חפיסות של 100 גר' שוקולד מריר, כדי לפתח הרעלה. אצל כלבים קטנים עשויה הרעלת להיגרם על ידי כמויות קטנות הרבה יותר.
סימנים קליניים להרעלת שוקולד
כדי לזהות הרעלת שוקולד במהירות האפשרית חשוב קודם כל להיות ערניים להיעלמויות מסתוריות של שוקולד ומוצרים המכילים שוקולד. גם אם לא ראיתם את זלילת השוקולד בפועל כדאי שתשימו לב לסימנים הקליניים הבאים:
- כלב מרוגש או עצבני מאוד
- חוסר מנוחה
- קצב לב מואץ (ראו מאמר על מדידת קצב הלב בכלבים)
- השתנת יתר
- רעד שרירים
- הקאות
- שלשול
טיפול בהרעלת שוקולד
למרבה הצער אין כל חומר נגד הסותר את השפעת הרעלן תיאוברומין. בשעתיים הראשונות מצריכת השוקולד מומלץ לנסות ולעודד הקאה, וניתן לטפל בפחם פעיל כדי לעכב את הספיגה של החומר לדם. אם הכלב מפתח תסמינים נוירולוגיים כמו פרכוסים יש לתת לו תרופות שימנעו אותם, בנוסף לטיפול תומך שיכלול תמיכה נשימתית, מתן נוזלים ותרופות תוך ורידיות, המיועדות, בעיקר, למניעת פגיעה לבבית. מרבית הכלבים המתים מהרעלת שוקולד ימותו מהנזק הלבבי.
אל תתמהמהו, פנו במיידית לוטרינר בהרצליה על מנת שיטפל בכלביכם במקרה של הרעלת שוקולד ובמתן טיפול הולם וראוי.
לסיכום, אם אתם מגדלים כלב, הקפידו לאחסן שוקולד במקום גבוה וסגור, הרחק מהישג כפו. ודאו גם שכל בני הבית יודעים על הסכנה שבשוקולד והיו ערניים לסימני ההרעלה המפורטים ולהיעלמות של מוצרי שוקולד. אם אתם יודעים או חושדים שכלבכם אכל שוקולד בכמות שעשויה לסכן אותו – פנו מיד לוטרינר בהוד השרון או לוטרינר חירום.