דף הבית » מאמרים ומידע » טפילי מעיים

מאמרים ומידע

טפילי מעיים

טפילי מעיים העלולים להדביק את חיית המחמד שלכם ואף למצוא את דרכם אל מערכת העיכול שלכם. מאת ד"ר עופר צדוק.

IMG_20150903_095143טפילי מעיים
טפיל הינו יצור החי על גבי או בתוך גופו של מארח, תוך גרימת נזק למארח.
אם כן טפילים נחלקים בראש וראשונה לפנימיים (מע' עיכול, נשימה, לב ועוד) וחיצוניים החיים על גבי העור (פרעושים, קרדיות ועוד).
חשוב לומר כי חלק מהטפילים הפוגעים בבעל החיים מזיקים אף לאדם (בפרט לילדים) ותיתכן הדבקה באופנים שונים, הדבר יכול לגרום לתופעות בריאותיות שונות, בהתאם לטפיל, מחוסר נוחות קלה ועד למוות.
חלק נכבד מטפילי המעיים הינו מיקרוסקופי וניתן לאבחון אך ורק תחת מיקרוסקופ, בבדיקת צואה יבחן הרופא נוכחות של ביצי תולעי מעיים בצואה ונוכחות של טפילי מעיים חד תאיים שונים. במקרים רבים (השכיח ביותר)נראה סגמנטים של תולעת סרט בצואה או בסמוך לפי הטבעת ועל גבי הפרווה סביב, אלו מתוארים לרוב על ידי הבעלים כעין פיסות אורז או שומשום נעות.
טפילי המעיים השכיחים וחשובים לציון בכלב הם:
תולעים עגולות, תולעי סרט, תולעי שוט ותולעי סרט כמו כן מאכלסים את מעיו של הכלב והחתול סוגי טפילי מעיים חד תאיים כמו קוקסידיה, גיארדיה ואחרים.
כל אחד מטפילי המעיים הוא מחולל מחלה בדרכו שלו, מסימני מחלה תת קליניים כך שלא נבחין בדבר ועד למחלות קשות ומוות.

אופן ההדבקה
בליעת ביצים- דרך ההדבקה השכיחה ביותר, קורה בראש וראשונה כאשר הכלב מלקק מקומות בהם כלב אחר עשה את צרכיו.
לידה- גורים רבים נולדים נגועים בתולעי מעיים , לרוב תולעים עגולות), אשר עברו לעובר מהאם. לכן חשוב תילוע של האם ההרה וכן תילוע מוקדם על פי הנחיית הווטרינר בגורים.
פונדקאי ביניים- הדבקות רבות תלויות בפונדקאי ביניים לדוגמא, ההדבקה השכיחה ביותר היא בתולעת סרט שכיחה הנקראת דיפילידיום, כלב נגוע בפרעושים במהלך כרסום וגירוד בולע פרעושים, פרעושים אלו הם פונדקאי הביניים מכיוון שהם נושאים בגופם שלב התפתחותי של התולעת. גם תולעת הפארק מועברת באמצעות פונדקאי ביניים, חיפושית זבל.
כאמור מחלות טפיליות גורמות למופעי מחלה שונים בתלוי בסוג הטפיל היקף ההדבקה ומצבו הבריאותי של החולה, לדוגמא בכלב מוחלש חיסונית מסיבה כלשהי יהיה מופע קליני קשה יותר מאשר כלב במצב בריאותי שפיר.

סימנים קליניים
הפרעות בתפקוד מערכת העיכול, בחילות, הקאות, שלשולים, גזים, חוסר נוחות בטנית וסימנים משניים כמו אנמיה לדוגמא.

אבחנה
הרופא יאסוף היסטוריה מדויקת תוך בדיקה פיסיקלית מדוקדקת והסתכלות על הצואה או קיא.
בדיקת צואה למציאת ביצים או זחלים.
בדיקת דם מלאה במידה ומתעורר חשד לאנמיה לדוגמא.

טיפול
במרפאות רבות מקובל טיפול שגרתי כנגד טפילי מעיים, הדגש בטיפול זה הוא בגורים, גם אם תוצאות בדיקת הצואה יש לתת את הטיפול המלא נגד טפילי מעיים בגורים.
מומלץ לבצע בדיקה ולטפל דרך קבע בטיפול דו שנתי בבוגרים כנגד טפילי מעיים.

מניעה וטיפול בבית
ראשית מלא אחר הוראותיו של הרופא המטפל והקפד על הטיפולים התקופתיים.
כושר ההישרדות של חלק מביצי התולעים מאפשר אורך חיים ארוך בתנאי סביבה קשים, לדוגמא ביצי תולעים ישרדו לעתים חשופים בדשא משך חודשים וכך יתכן שיביאו להדבקות חוזרת. ניקוי החצר מצואה והימנעות ממוקדי כלבים כמו פארקים מומלצים.
כיום רבים ממליצים על בדיקת צואה שנתית בכל כלב בוגר ובדיקה בגור בסמוך לכל חיסון וכן אחרי הטיפול האחרון כנגד טפילים.
הקאות ושלשולים הינם מאפיין שכיח בהדבקה בטפילי מעיים אך יש לזכור כי גורמים אחרים רבים יכולים להביא לסימנים אלו כמו זיהום ויראלי/ חיידקי, צריכת מזון מקולקל, חומרים רעילים ועוד.לכן חשוב לשלול גורמי מחלה אחרים בטרם נפנה לאפשרות לקיומם של טפילי מעיים. כאן יבוא לכדי ביטוי תפקידו החשוב של הבעלים בספקו את מירב הנתונים במהלך תשאול הרופא.
כמובן שיתכן שבעל החיים סובל משילוב של שתי בעיות, לדוגמא זיהום כלשהו בדרכי העיכול ובמקביל נגיעות בטפילי מעיים.

לסיכום, טפילי מעיים עשויים להיות מסוכנים לחיות המחמד שלכם ואף להביא להדבקת בני אדם.
הדבקה של בעלי חיים בטפילי מעיים היא קלה ושכיחה, גם בחתולים אשר אינם יוצאים כלל מהבית.
יש חשיבות לאבחון תקופתי ובטיפולים תקופתיים (בגור ובבוגר).
החומרים השכיחים המצויים בשימוש כיום בארץ הם: טבליות דרונטל, טבליות צסטל, טבליות ורמיס-אקס, דרונטל פפי (סירופ מצוין בטעמו ויעילותו לגורים), אמפולות של דרונציט (מורחים על הצוואר כמו אמפולות נגד פרעושים) ותכשירים אחרים.